ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כא · פסוק יד
שָׂם עַל שִׁכְמָהּ. אֶת הַחֵמֶת לְאוֹת שִׁפְחוּת, עַל דֶּרֶךְ "וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" (בראשית טז:ט), אֲבָל לֹא חָדַל הַצַּדִּיק מִתֵּת לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר" (בראשית כא:כ) לְרַבּוֹת חֲמָרָיו גְּמַלָּיו וּפוֹעֲלָיו, וְלָכֵן לֹא חָסְרוּ דָּבָר זוּלָתִי הַמַּיִם בִּתְעוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּבְהִמָּצֵא הַמַּיִם יָשַׁב שָׁם בַּמִּדְבָּר כְּטִבְעוֹ כִּי הָיָה פֶּרֶא אָדָם.
וְאֶת הַיֶּלֶד. נָתַן לָהּ גַּם אֶת הַיֶּלֶד:
וַיְשַׁלְּחֶהָ. לִוָּה אוֹתָהּ בְּרוֹב חַסְדּוֹ, כְּמוֹ "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (בראשית יח:טז).