ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כא · פסוק ט
אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית. חָשְׁבָה שֶׁהִתְעוֹרֵר לָזֶה הַלַּעַג מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַע כָּךְ מֵאִמּוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נו.): "שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דְּאָבוּהִי אוֹ דְּאִימֵּיהּ".
מְצַחֵק. מַלְעִיג עַל הַמִּשְׁתֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּבֵית אַבְרָהָם, בְּאָמְרוֹ שֶׁנִּתְעַבְּרָה מֵאֲבִימֶלֶךְ. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא קָרָה זֶה בְּעֵת לֵידַת יִצְחָק, כִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁמַע כָּזֹאת אַחַר כָּךְ מִלֵּיצָנֵי הַדּוֹר, וְאִם בְּאוּלַי בְּעֵת הַלֵּידָה הָיָה מְצַחֵק – לֹא הִרְגִּישָׁה בּוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה אָז טְרוּדָה.