אור ברסלב

ספורנו על בראשית· ספורנו

פרק יח

פרק יז

פסוק א

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. כִּי שָׁם נִמּוֹל אַבְרָהָם אָז, וְכָל בֵּיתוֹ נִמּוֹלוּ אִתּוֹ שָׁם. הוֹפִיעַ הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁכִינָתוֹ לְעַמּוֹ בַּבְּרִית, כְּמִשְׁפָּט לְכָל כּוֹרְתֵי בְּרִית, כְּעִנְיַן "אַתֶּם נִצָּבִים וְכוּ' לְעָבְרְךָ בַּבְּרִית" (דברים כט:ט-יא), וּכְעִנְיַן "וַיִּכְרֹת לִפְנֵי ה' וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית" (מלכים ב כג:ג). וְנִרְאָה לְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה מוּכָן מִכֻּלָּם לְאוֹתָהּ הַמַּרְאָה, וְכֵן עִנְיַן "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה'" (שמות ד:כד), שֶׁלֹּא נִרְאָה שָׁם לְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, אֲבָל הוֹפִיעַ שְׁכִינָתוֹ לְקַבֵּל בְּרִית בְּנוֹ, כְּאָמְרוֹ "בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדוֹרֹתֵיכֶם" (בראשית יז:יב). וְאוּלַי בִּשְׁבִיל זֶה נָהֲגוּ לְהָכִין כִּסֵּא בְּעֵת הַמִּילָה וּבִמְקוֹמָהּ.

פסוק ב

וַיִּשָּׂא עֵינָיו. הִתְכַּוֵּן לְהִסְתַּכֵּל.

נִצָּבִים עָלָיו. פּוֹנִים אֵלָיו כְּמַמְתִּינִים לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּהְיוֹתוֹ פָּנוּי מִן הַמַּרְאָה הַנִּכְבֶּדֶת, כִּי הַמַּמְתִּינִים אֵצֶל אָדָם לְדַבֵּר עִמּוֹ יִקָּרְאוּ נִצָּבִים עָלָיו, כְּמוֹ "לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (בראשית מה:א), וּכְמוֹ "וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ" (שמות יח:יד).

וַיָּרָץ לִקְרָאתָם. בְּטֶרֶם יִקְרְבוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ:

מִפֶּתַח הָאֹהֶל. שֶׁהִתְחִיל מִן הַפֶּתַח לָרוּץ לִכְבוֹדָם, כִּי הַזְּרִיזוּת לַדָּבָר יוֹרֶה עַל חֲשִׁיבוּתוֹ בְּעֵינֵי הַמִּזְדָּרֵז אֵלָיו, כְּעִנְיָן (שמות לד:ח) "וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ".

וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. כִּי הָיָה תֹּאֲרָם נוֹרָא, כְּאָמְרוֹ "וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד" (שופטים יג:ו), וְחָשַׁב אוֹתָם לִשְׁלוּחֵי אֵיזֶה מֶלֶךְ.

פסוק ג

אַל נָא תַעֲבֹר. אַתָּה הָרֹאשׁ בַּשְּׁלִיחוּת, אַל נָא תְּמַהֵר לַעֲבוֹר כְּמִנְהַג כָּל שָׁלִיחַ הַמְּמַהֵר לְהָשִׁיב שׁוֹלְחוֹ דָּבָר.

פסוק ה

כֵּן תַּעֲשֶׂה. וְלֹא תְּאַחֵר אוֹתָנוּ יוֹתֵר מִזֶּה, וּלְכָךְ רָץ וְאָמַר מַהֲרִי.

פסוק ט

אַיֵּה שָׂרָה. כִּי כַּוָּנַת הַשְּׁלִיחוּת הָיְתָה לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה שֶׁתִּשְׂמַח וְתוֹדֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעִבּוּר יוֹתֵר שָׁלֵם, כִּי אַבְרָהָם כְּבָר נִתְבַּשֵּׂר מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה, וְשָׁאֲלוּ עַל שָׂרָה עַל יְדֵי אַבְרָהָם כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

פסוק י

שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ. לְמוֹעֵד הַמִּילָה כְּפַעַם בְּפָעַם:

וְהוּא אַחֲרָיו. הַפֶּתַח שֶׁהָיְתָה שָׁם שָׂרָה הַשּׁוֹמַעַת הָיָה אַחֲרֵי הַמַּלְאָךְ הַמְדַבֵּר, לְפִיכָךְ לֹא דִּבֵּר עִמָּהּ לְנוֹכַח כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע.

פסוק יב

וַתִּצְחַק שָׂרָה. שֶׁחָשְׁבָה שֶׁהָיָה דְּבַר הַמַּלְאָךְ בִּרְכַּת נָבִיא בִּלְבַד כְּעִנְיַן אֱלִישָׁע (מלכים ב ד:טז), לֹא נְבוּאָה וּשְׁלִיחוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְחָשְׁבָה שֶׁלֹּא יֻשַּׂג זֶה בַּזְּקֵנִים בְּבִרְכַּת שׁוּם נָבִיא, כִּי אָמְנָם לְהָשִׁיב הַבַּחֲרוּת אַחַר הַזִּקְנָה הֲרֵי הוּא כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁלֹּא תִהְיֶה זוּלָתִי בְּמִצְוַת הָאֵל פְּרָטִית אוֹ בִּתְפִלָּה מַשֶּׂגֶת חֵן מֵאִתּוֹ:

פסוק יד

הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר. שֶׁהַמַּלְאָךְ לֹא אָמַר זֶה עַל צַד בְּרָכָה אֲבָל דִּבֵּר כִּמְבַשֵּׂר בִּשְׁמוֹ:

פסוק טו

כִּי יָרֵאָה. לוֹמַר "חָטָאתִי", אֲבָל הִרְהֲרָה תְּשׁוּבָה בְּלִבָּהּ.

וַיֹּאמֶר לֹא. שֶׁיָּדַע כִּי "לֹא אִישׁ אֵ-ל וִיכַזֵּב" (במדבר כג:יט), וְלֹא הֶאֱמִין לָהּ כְּלָל.

פסוק טז

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים. פָּנוּ מִבֵּית הַחֶסֶד.

וַיַּשְׁקִיפוּ. הַשְׁקָפָה לְרָעָה:

עַל פְּנֵי סְדוֹם. שֶׁהָיָה הֵפֶךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל טז:מט): "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ, גָּאוֹן וְשִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה".

פסוק יז

וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ... וַה' אָמָר. הוּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּמִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים לְלַוּוֹת אֶת הָאוֹרְחִים, וַה' אָמַר שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד:ב) שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה.

הַמְכַסֶּה אֲנִי. רָאוּי שֶׁלֹּא לְכַסּוֹת מֵאַבְרָהָם מִדַּת טוּבִי וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִם הָיָה בֵּין הָרְשָׁעִים אֵיזֶה מִנְיָן צַדִּיקִים שֶׁבּוֹ תִּקְוַת תְּשׁוּבָה לָרְשָׁעִים, הָיִיתִי מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַאֲרִיךְ אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים אוּלַי יָשׁוּבוּ, כִּי לֹא יַחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת, וְשֶׁמִבְּלִי אֵין תִּקְוַת תְּשׁוּבָה יַעֲשֶׂה בָּם מִשְׁפָּט.

פסוק יח

וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה. וּבִהְיוֹתוֹ לְנֵס עַמִּים רַבִּים תִּהְיֶה תּוֹכַחְתּוֹ רַבַּת הַתּוֹעֶלֶת.

פסוק יט

כִּי יְדַעְתִּיו. מוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר:

לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו. וְכָל זֶה אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אַבְרָהָם לְבָנָיו בִּרְאוֹתוֹ גֹּדֶל חֲסָדָיו גַּם לָרְשָׁעִים וּמִשְׁפָּטָיו נֶגֶד הַבִּלְתִּי שָׁבִים, יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. וְהַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הַמְכֻוָּן בָּזֶה מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיָה לְהָבִיא עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר, כְּאָמְרוֹ: "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז:ז).

פסוק כ

וַיֹּאמֶר ה': אָז הִתְחִילָה הַנְּבוּאָה, שֶׁהִיא מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִן הַמַּרְאָה שֶׁהָיְתָה בְּאָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו.

פסוק כא

אֵרְדָה נָּא. אֵרֵד לְסוֹף תַּכְלִית רִשְׁעָם שֶׁהוּא מוּכָן לָצֵאת מֵרָעָה אֶל רָעָה, כְּעִנְיַן "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (בראשית יא:ז), כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ. אֶרְאֶה זֶה בְּפֹעַל בְּהִתְגַּלּוּת לִבָּם שֶׁיִּתְקוֹמְמוּ עַל לוֹט הַמִּתְנַדֵּב, וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם כִּי לֹא אֶל חִנָּם הָיָה עֹנֶשׁ הַגָּדוֹל:

עָשׂוּ כָּלָה. עָשׂוּ כֻּלָּם שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם מוֹחֶה, כְּמוֹ "כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ" (שמות יא:א) שֶׁעִנְיָנוֹ כֻּלְּכֶם, וְגַם זֶה נוֹדַע בִּשְׁלִיחוּת הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "כָּל הָעָם מִקָּצֶה" (בראשית יט:ד) וְאֵין מַכְלִים.

פסוק כב

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח לְהַשְׁחִית כְּבָר הִגִּיעוּ לִסְדוֹם, מִכָּל מָקוֹם אַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּלְלַמֵּד זְכוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֲפִילוּ חֶרֶב חַדָּה מוּנַחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים" (ברכות י.). וְכֵן בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת אָמְרוּ: "מַחֲזִירִים אוֹתוֹ אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו" (סנהדרין מד:).

פסוק כג

הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה, כְּשׁוֹפֵט אֶת כָּל הַמָּקוֹם עַל פִּי הָרוֹב, לֹא כְּשׁוֹפֵט אַנְשֵׁי הָעִיר הַחוֹטְאִים בִּלְבַד:

פסוק כד

הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים, חָלִלָה לְּךָ לְהָמִית צַדִּיק.

פסוק כה

וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע. מְעֻתָּד לְמִקְרֶה אִם יִקְרֶה שֶׁיִּמָּצֵא אֵיזֶה צַדִּיק בְּתוֹךְ הָרְשָׁעִים.

הַשּׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ. כִּי בִּהְיוֹתְךָ שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, אִם תָּדִין אֶת כֻּלָּהּ אַחֲרֵי הָרוֹב, תַּשְׁחִית אוֹתָהּ לְעוֹלָם בְּלִי סָפֵק, כִּי רוֹב בְּנֵי אָדָם רְשָׁעִים:

פסוק כו

אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם. עַתָּה כְּשֶׁאֲנַסֶּה אוֹתָם בַּמַּלְאָכִים שֶׁשָּׁלַחְתִּי, אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים שֶׁיִּמְחוּ בָּרְשָׁעִים בִּסְדוֹם שֶׁהִיא רֹאשׁ לִשְׁאָר הֶעָרִים, כְּאָמְרוֹ "סְדוֹם וּבְנוֹתֶיהָ" (יחזקאל טז:מו), וּבָהּ יִקָּבְצוּ נְדִיבֵי הָעָם מִכָּל שְׁאָר הַכְּרַכִּים אֲשֶׁר בַּכִּכָּר.

וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם. לֹא לַצַּדִּיקִים בִּלְבָד:

פסוק כז

הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר. לִשְׁאוֹל הַסָּפֵק שֶׁהָיָה אֶצְלִי בְּעִנְיַן הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי:

וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. וְלֹא יָרַדְתִּי עֲדַיִן לְסוֹף כַּוָּנַת דִּבְרֵי תְּשׁוּבָתְךָ:

פסוק כח

הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר. הוֹדִיעֵנִי אִם הוּא מִסְפָּר קָצוּב אֶצְלְךָ שֶׁפָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה לְכָל כְּרַךְ לֹא תִּהְיֶה עֵדָה מַצֶּלֶת, וּלְפִי זֶה תַּשְׁחִית אֶת הָעִיר הַחֲמִישִׁית הַיּוֹתֵר חַיֶּבֶת מִבְּלִי אֵין עֵדָה מַצֶּלֶת בִּשְׁבִילָהּ.

וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית. אֶת הַחֲמִישִׁית:

פסוק ל

לֹא אֶעֱשֶׂה. לֹא אֶעֱשֶׂה רָעָה כְּלָל לִשְׁלוֹשׁ הֶעָרִים הַפָּחוֹת חַיָּבוֹת:

פסוק לא

לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים... בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. כִּי בְּהַשְׁחִית שָׁלוֹשׁ מֵהֶם לֹא תִּמָּלַטְנָה מִכָּל וָכֹל הַשְׁתַּיִם הַנִּשְׁאָרוֹת שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה נִזּוֹקוֹת בְּצַד מָה בְּחֻרְבַּן הַשְּׁכֵנוֹת, כְּאָמְרָם (ברכות נח:) נִתְקַלְּלָה בָּבֶל נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ.

פסוק לג

וַיֵּלֶךְ ה'. הִמְתִּין שָׁם אַבְרָהָם וְלֹא הִסְפִּיק כַּוָּנָתוֹ לִנְבוּאָה עַד שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, עַל הֵפֶךְ "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'" (בראשית ד:טז).

וְאַבְרָהָם שָׁב. שָׁב מִן הַמָּקוֹם שֶׁלִּוָּה שָׁם הַמַּלְאָכִים, שֶׁשָּׁם נִתְיַחֵד עִמּוֹ הַדִּבּוּר.

לִמְקוֹמוֹ. אֶל בֵּיתוֹ.

תוכן העניינים

ספורנו על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה