ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק יד · פסוק כד
בִּלְעָדַי. אַתָּה אָמַרְתָּ תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, בִּלְעָדַי תוּכַל לְקַחְתּוֹ שֶׁאֵין אֲנִי מַחֲזִיק בּוֹ כְּלָל.
רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים. זֶה בִּלְבַד אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לְךָ, הַהוֹצָאָה שֶׁנַּעֲשְׂתָה בַּאֲכִילַת הַנְּעָרִים, וְאֶקַּח גַּם כֵּן חֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי.
אֲבָל עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. וְלֹא אֶתֵּן אֲנִי לָהֶם חֵלֶק וְלֹא אֶקַּח חֵלֶק בַּעֲדָם, אֲבָל מֵעַצְמָם יִקְחוּ כְּמוֹ רָאשִׁים.