ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק יא · פסוק ד
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר. זֹאת הָיְתָה עֲצַת שָׂרֵי הַדּוֹר לְהַמְלִיךְ אֶת נִמְרוֹד עַל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי:
וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. נַעֲשֶׂה שֵׁם – עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתִּהְיֶה בַּמִּגְדָּל, וְיֵצֵא בְּכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי שֵׁם גּוֹבַהּ מְקוֹמָהּ וְגוֹדֶל עִירָהּ, בְּאוֹפֶן שֶׁתֵּחָשֵׁב אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים אֵצֶל כָּל בְּנֵי הָאָדָם וְאֵלֶיהָ יִדְרְשׁוּ כֻלָּם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה הָיְתָה שֶׁהַמֶּלֶךְ עַל אוֹתָהּ הָעִיר יִמְלוֹךְ עַל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בִּהְיוֹת שָׁם דְּרִישַׁת כֻּלָּם.