ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק י · פסוק כא
וּלְשֵׁם יוּלַּד. נוֹלַד אָדָם דּוֹמֶה לוֹ בְּמַעֲלָה וְהוּא עֵבֶר.
גַּם הוּא אֲבִי כׇּל בְּנֵי עֵבֶר. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּחֲזִיקִים בְּדֵעוֹת מְצִיאוּת הָאֵל וִיכָלְתּוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ נִקְרְאוּ עִבְרִים עַל שֵׁם עֵבֶר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת זֶה, כְּאָמְרוֹ "וַיֻּגַּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית יד:יג), מִכָּל מָקוֹם גַּם הוּא שֵׁם גַּם כֵּן הָיָה אֲבִי וּמְלַמֵּד כָּל בְּנֵי עֵבֶר, כִּי אָמְנָם הַמְּלַמֵּד וּמוֹרֶה יִקָּרֵא אָב, כְּמוֹ "אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" (בראשית ד:כא) "וּמִי אֲבִיהֶם", וְהַתַּלְמִידִים נִקְרְאוּ בָּנִים, כְּאָמְרוֹ "בְּנֵי הַנְּבִיאִים" (שמואל א י:יב).