אור ברסלב

ספורנו על בראשית· ספורנו

פרק טז

פרק טו

פסוק ב

הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָתֵת לְךָ זֶרַע כְּאָמְרוֹ "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית יב:ז), לֹא אָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִמֶּנִּי:

אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה. אוּלַי קִנְאַת הַיָּרֵךְ תְּעוֹרֵר הַכֹּחַ לִפְעֻלּוֹתָיו וְיִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַזֶּרַע (מגילה יג).

לְקוֹל שָׂרָי. נָטָה לְבָבוֹ שֶׁיִּהְיֶה דַּעְתָּהּ אֲמִתִּי, לְפִיכָךְ קִבֵּל דְּבָרֶיהָ לֹא לְהִתְעַנֵּג בְּמִשְׁגַּל הָאִשָּׁה.

פסוק ה

חֲמָסִי עָלֶיךָ. שֶׁהָיָה עָלֶיךָ לִגְעוֹר בָּהּ אַחֲרֵי שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ, מְקִלָּה אוֹתִי מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִמְּךָ:

פסוק ו

שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ. שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁחְרֶרֶת מִמֵּךְ.

וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי. כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר שֶׁהִיא מְשֻׁעְבֶּדֶת וְלֹא תְּבַזֶּה עוֹד אֶת גְּבִרְתָּהּ (ישעיהו ס:יד).

פסוק ז

וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה'. מָצָא אוֹתָהּ מוּכֶנֶת לְמַרְאוֹת אֱלֹהִים, וּבְכֵן נִרְאָה לָהּ:

עַל עֵין הַמָּיִם. מִתְפַּלֶּלֶת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ "כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ" (בראשית טז:יא).

עַל הָעַיִן. עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וּכְשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי דְרָכִים יִקָּרְאוּ עֵינַיִם, וּמְקוֹם הַתְחָלַת הַשְּׁנֵי דְרָכִים יִקָּרֵא פֶּתַח עֵינַיִם, וְהוּא הַנִּקְרָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּרָשַׁת דְּרָכִים (כתובות יז:).

בְּדֶרֶךְ שׁוּר. הוּא חֲגַר כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, וְהִיא עִיר בִּגְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ חוּצָה לָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּגִטִּין (ב.), הוֹדִיעַ כִּי הָיְתָה בְּדַעְתָּהּ לָצֵאת אָז מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

פסוק ח

אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלְכִי. כְּלוֹמַר, הַבִּיטִי וּרְאִי מֵאֵיזֶה מָקוֹם נָסַעַתְּ, כִּי הָיִית בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וּבְבֵית צַדִּיקִים, וְהִנָּךְ הוֹלֶכֶת בְּחוּץ לָאָרֶץ אֶל מָקוֹם טָמֵא וְאַנְשֵׁי רֶשַׁע:

אָנֹכִי בּוֹרַחַת. אֵינִי הוֹלֶכֶת אֶל מָקוֹם מְכֻוָּן מֵאִתִּי, אֶלָּא יָצָאתִי כְּדֵי לִבְרֹחַ:

פסוק ט

וְהִתְעַנִּי. לְהוֹרוֹת לֶעָתִיד עַל דֶּרֶךְ "יְרֵה וַיּוֹר" (מלכים ב יג:יז), "כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ" (אסתר א:ח).

פסוק יב

פֶּרֶא אָדָם. פֶּרֶא הוּא חֲמוֹר הַבַּר, אָמַר שֶׁיִּהְיֶה חֲמוֹר בְּמִזְגוֹ מִצַּד הָאֵם הַמִּצְרִית, כְּאָמְרוֹ עַל הַמִּצְרִים (יחזקאל כג:כ) "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם", וְשֶׁיִּהְיֶה חֲמוֹר הַבַּר בִּהְיוֹתוֹ שׁוֹכֵן בַּמִּדְבָּר, כְּאָמְרוֹ (בראשית כא:כ) "וַיִּגְדַּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר", וְשֶׁיִּהְיֶה אָדָם מִצַּד אָבִיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא טז.) שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה.

פסוק יג

וַתִּקְרָא שֵׁם ה'. הִנֵּה קְרִיאַת שֵׁם ה' הִיא הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר בָּהּ שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמִּתְפַּלֵּל אוֹ בִּדְבָרָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל", כִּי בָּזֶה יְכַוֵּן הַמִּתְפַּלֵּל לָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּעִנְיַן "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז:ח), וְכֵן "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה'" (איכה ג:נה), וְכֵן "וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" (תהלים צט:ו), וְכֵן "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא" (דברים לב:ג). אָמַר אִם כֵּן שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּלָה סִדְּרָה שֶׁבַח הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁדִּבֵּר אֵלֶיהָ בְּאָמְרָהּ אַתָּה אֵל רֳאִי. אַתָּה אֵל שֶׁל רְאִיָּה בְּכָל מָקוֹם, לֹא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּלְבַד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה" (בבא מציעא נט.).

פסוק טו

שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל. כִּי מִצַּד שְׁנֵיהֶם הָיָה רָאוּי לָזֶה הַשֵּׁם, מִצַּד אַבְרָהָם שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו אַחַר כָּךְ וְנֶאֱמַר לוֹ "וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ" (בראשית יז:כ), וּמִצַּד הָגָר בִּדְבַר הַמַּלְאָךְ.

תוכן העניינים

ספורנו על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה