ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק טו · פסוק יג
יָדוֹעַ תֵּדַע. הוֹדִיעַ סִבַּת אִחוּר יְרֻשַּׁת הַבָּנִים, וְהִיא כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, כִּי לֹא יִצְדַּק לְגָרֵשׁ גּוֹי מֵאַרְצוֹ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ. אָמַר אִם כֵּן יָדוֹעַ תֵּדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁבָּע לָתֵת הָאָרֶץ לְבָנֶיךָ, לֹא יִהְיֶה זֶה מִיָּד, כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיִּשְׁלַם בּוֹ עֲוֹן הָאֱמוֹרִי. וְעִם זֶה הִגִּיד קוֹרוֹת הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי הָעֲתִידִים אָז לִקְצָת דּוֹרוֹת מִזַּרְעוֹ בְּסִבְלוֹתָם, כִּי אָמְנָם זֶה לֹא קָרָה לָהֶם בַּדּוֹרוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, אֲבָל קָרָה כַּאֲשֶׁר הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:ח-ט) "וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי". וְכָל זֶה הִגִּיד לְמַעַן יֵדַע דּוֹר אַחֲרוֹן בְּקַבָּלָה כִּי דְּבַר ה' הוּא, וְלֹא יְיַחֲסוּ הַדָּבָר לְזוּלָתוֹ, כְּעִנְיַן הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיהו מח:ה) "וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם":