ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ט · פסוק כב
וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו. רָאָה בִּזָּיוֹן שֶׁעָשָׂה לוֹ כְּנַעַן בְּנוֹ וְהוּא הַסֵּרוּס (סנהדרין ע.), כְּדִבְרֵי קְצָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכָתַב בְּרוּסִי הַכַּלְדָּיִי (בראשית ו:ט) שֶׁסֵּרְסוֹ עַל יְדֵי כִּשּׁוּף. וְהוּא בְּרִשְׁעוֹ רָאָה וְלֹא מִחָה. כִּי אָמְנָם הַקָּלוֹן יִקָּרֵא עֶרְוָה, כְּאָמְרוֹ "וְעֶרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לָנָא לְמֶחֱזֵי" (עזרא ד:יד), וְכֵן "עֶרְוַת דָּבָר" יֵאָמֵר עַל דָּבָר מְגֻנֶּה (דברים כג:טו).
וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. שֶׁשָּׂמַח עַל פְּעֻלַּת בְּנוֹ: