ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ט · פסוק ה
וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֶדְרֹשׁ דַּם שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מִיֶּדְכֶם, מִכָּל מָקוֹם אֶדְרֹשׁ אֶת דִּמְכֶם בִּשְׁבִיל נַפְשׁוֹתֵיכֶם שֶׁהֵן חֲשׁוּבוֹת אֶצְלִי יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹת כָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְזֹאת הַדְּרִישָׁה תִּהְיֶה עַל אוֹפַנִּים מִתְחַלְּפִים, שֶׁאִם יִזְכֶּה הָאָדָם הִנֵּה אָז "מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם" לְהַצִּילוֹ.
מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. אִם לֹא יִזְכֶּה לָזֶה שֶׁאַצִּילֵהוּ, וְיַהַרְגֵהוּ אִישׁ אָחִיו, אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הַהָרוּג מִיַּד אָחִיו הַהוֹרְגוֹ לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא מִיַּד הַחַיָּה.