ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ו · פסוק יג
קֵץ כָּל בָּשָׂר. שֶׁקָּצַבְתִּי לָהֶם זְמַן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
בָּא לְפָנַי. שֶׁקָּבַעְתִּי לָהֶם לִתְשׁוּבָה.
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. שֶׁכֻּלָּם גּוֹזְלִים זֶה אֶת זֶה. הַבְּעָלִים גּוֹזְלִים אֶת הָאָרִיס בְּכֹחַ, וְהָאָרִיס גּוֹזֵל אֶת הַבְּעָלִים בְּמִרְמָה, בְּאֹפֶן שֶׁהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת כָּל פֵּרוֹתֶיהָ לַגַּזְלָנִים:
וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. אַשְׁחִיתֵם יַחְדָּיו עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַשְׁחִית מֶזֶג הָאָרֶץ וְהָאֲוִיר בִּנְטִיַּת גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁהִטָּה מִמַּשְׁוֶה הַיּוֹם מִן הַמַּבּוּל וְאֵילָךְ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲנֵהוּ לְאִיּוֹב (איוב לח:ד-טו), וְלָכֵן נִמְעֲטוּ שְׁנֵי חַיֵּי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי תֵּכֶף אַחַר הַמַּבּוּל, כִּי לֹא הָיוּ עוֹד הַמְּזָגִים וְהַפֵּרוֹת עַל שְׁלֵמוּתָם הָרִאשׁוֹן. וְלָזֶה הוּתַּר לַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אֲכִילַת בַּעֲלֵי חַיִּים אַחַר הַמַּבּוּל: