ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ד · פסוק יג
גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשׂוֹא. אַחַר שֶׁרָאָה שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ בַּפְּרָטִים בְּהֶחְלֵט, חָשַׁב שֶׁיֵּדַע בְּלִי סָפֵק שֶׁאֵינוֹ שָׁב מֵחֶטְאוֹ בִּהְיוֹתוֹ מִתְחָרֵט אֶלָּא מִפְּנֵי הָעֹנֶשׁ, וְזֶה אַחַר הַהֶפְצֵר שֶׁהֵעִיד בּוֹ הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְהוּא מָרָה, וּבָזֶה אָמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה לְחֶטְאוֹ תִּקְוַת תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת וּמְגִנָּה עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַתָּה, כְּעִנְיַן שָׁאוּל בִּדְבַר עֲמָלֵק בְּאָמְרוֹ לִשְׁמוּאֵל "חָטָאתִי" (שמואל א טו:כד) אַחַר הַהֶפְצֵר וְהַהֶתְעָרוּת שֶׁהֵעִירָהוּ שְׁמוּאֵל לָשׁוּב מֵחֶטְאָתוֹ, וְשֶׁנֶּעֱנַשׁ כָּאָמוּר "וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ" (שמואל א טו:כג).