ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ב · פסוק טו
לְעָבְדָהּ. לַעֲבוֹד אֶת נִשְׁמַת חַיִּים, כְּאָמְרוֹ "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב:ז).
וּלְשָׁמְרָהּ. שֶׁלֹּא תִפָּסֵד בְּהַתָּכַת הַלַּחוֹת הַשָּׁרְשִׁי הַנִּתָּךְ בַּחוֹם הַטִּבְעִי, וְזֶה כִּי אוֹתָם הַפֵּרוֹת הַנִּכְבָּדִים הָיוּ מוֹלִידִים תָּמִיד תְּמוּרַת מַה שֶׁנִּתָּךְ בִּלְתִּי עִפּוּשׁ: