ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק א · פסוק ב
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ. וְאוֹתָהּ הָאָרֶץ הַנִּבְרֵאת אָז הָיְתָה דָּבָר מֻרְכָּב מֵחֹמֶר רִאשׁוֹן הַנִּקְרָא תֹהוּ, וּמִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה הַנִּקְרֵאת בֹּהוּ. כִּי אָמְנָם לֹא הָיָה נָאוֹת לַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן זוּלָתִי צוּרָה אַחַת, הִיא הָיְתָה רִאשׁוֹנָה לְכָל צוּרוֹת הַמֻּרְכָּבִים בְּהֶכְרֵחַ. וּבָזֶה הִתְבָּאֵר שֶׁהַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן דָּבָר מְחֻדָּשׁ. וְנִקְרָא הַחֹמֶר שֶׁל אוֹתוֹ הַמֻּרְכָּב הָרִאשׁוֹן תֹהוּ, לִהְיוֹתוֹ מִצַּד עַצְמוֹ דָּבָר כֹּחִיִּי בִּלְבַד בִּלְתִּי נִמְצָא בְּפֹעַל, כְּאָמְרוֹ "כִּי תֹהוּ הֵמָּה" (שמואל א יב:כא), כְּלוֹמַר בִּלְתִּי נִמְצָאִים בְּפֹעַל אֲבָל בְּדִמְיוֹן בִּלְבַד. וְהַצּוּרָה הַנְּשׂוּאָה בְּאוֹתוֹ הַמֻּרְכָּב הָרִאשׁוֹן נִקְרֵאת בֹּהוּ, כִּי בּוֹ בַּתֹּהוּ שֶׁאָמַר נִמְצֵאת בְּפֹעַל. וְקָרָא "אַבְנֵי בֹהוּ" (ישעיהו לד:יא) הַנּוֹשֵׂא הַבִּלְתִּי עוֹמֵד עִם צוּרָתוֹ זְמַן נֶחְשָׁב, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְנוֹשֵׂא הַצּוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתֵּכֶף לָבַשׁ צוּרוֹת יְסוֹדוֹת מִתְחַלְּפוֹת.
וְחֹשֶׁךְ. הוּא הָאֲוִיר הֶחָשׁוּךְ הַנֶּאֱצָל אָז מֵהַמֻּרְכָּב הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל פְּנֵי תְהוֹם, עַל פְּנֵי שְׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת הַשְּׁפָלִים שֶׁנֶּאֶצְלוּ אָז גַּם כֵּן מֵהַמֻּרְכָּב הָרִאשׁוֹן וְהָיוּ מַקִּיפִים זֶה אֶת זֶה:
וְרוּחַ אֱלֹהִים. מְנִיעֵי הַגַּלְגַּל שֶׁנִּקְרְאוּ רוּחַ, כְּאָמְרוֹ "עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת" (תהלים קד:ד).
מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הֵנִיעוּ אָז אֶת הָאֲוִיר הֶחָשׁוּךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַסּוֹבְבִים אָז אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ. וּבְכֵן הָיָה שֶׁהַחֵלֶק מִמֶּנּוּ הַסָּמוּךְ לַגַּלְגַּל הִתְלַהֵב בִּתְנוּעָתוֹ, וְהוּא הָאֵשׁ הַיְסוֹדִיִּי, וְהַחֵלֶק מִמֶּנּוּ הַקָּרוֹב אֶל הַמַּיִם קָנָה אָז אֵיזֶה קֹר מִן הַמַּיִם, זוּלָתִי חֵלֶק מוּעָט מִמֶּנּוּ הַמִּתְחַמֵּם בְּמִקְרֶה בְּהִתְהַפְּכוּת נִצּוֹצוֹת מְאוֹרֵי הָאוֹר.