ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק לה · פסוק כה
עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. כְּבָר בֵּאֵר שֶׁהַגָּלוּת הִיא עַל הַשּׁוֹגֵג, וּבִהְיוֹת מִינֵי הַשְּׁגָגוֹת בִּלְתִּי שָׁווֹת, כִּי מֵהֶם קְרוֹבוֹת לְאֹנֶס וּמֵהֶן קְרוֹבוֹת אֶל הַמֵּזִיד, נָתַן לַגָּלוּת זְמַן בִּלְתִּי שָׁוֶה בְּכָל הַשּׁוֹגְגִים, כִּי מֵהֶם שֶׁתִּהְיֶה שִׁגְגָתוֹ מְעַט קֹדֶם מִיתַת הַכֹּהֵן, וּמֵהֶן שֶׁיָּמוּת הָרוֹצֵחַ בַּגָּלוּת קֹדֶם שֶׁיָּמוּת הַכֹּהֵן, וְזֶה בְּמִשְׁפַּט הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַיּוֹדֵעַ וְעַד שֶׁיַּעֲנוֹשׁ אֶת הַשּׁוֹגֵג כְּפִי מַדְרֵגַת שְׁגָגָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ (שמות כא:יג).