ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק לב · פסוק כח
וַיְצַו מֹשֶׁה. צִוָּה שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לְאֵלֶּה אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אֶלָּא אַחַר שֶׁיָּשׁוּבוּ מִכִּבּוּשׁ הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם״ (במדבר לב:כב), וְלֹא קֹדֶם לָכֵן. וְהֵם לֹא קִבְּלוּ זֶה, וְאָמְרוּ ״נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים״ (במדבר לב:לב) ״וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ״, שֶׁתִּהְיֶה בִּרְשׁוּתֵנוּ בְּעֵת שֶׁנַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.