ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק כה · פסוק יב
אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּעִנְיָן ״עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״ (איוב כה:ב), כִּי אָמְנָם הַהֶפְסֵד לֹא יִקָּרֶה אֶלָּא בְּסִבַּת הִתְנַגְּדוּת הַהֲפָכִים. וְזֶה אָמְנָם נִתְקַיֵּם בְּפִינְחָס, שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּל שְׁאָר אַנְשֵׁי דוֹרוֹ, עַד שֶׁהָיָה הוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה בִּזְמַן פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה (שופטים כ:כח), שֶׁהָיָה בְּלִי סָפֵק אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁאָר הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ (יהושע כד:לא). וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בִּזְמַן יִפְתָּח, שֶׁכָּתַב לְמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן ״בְּשֶׁבֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ כוּ׳ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה״ (שופטים יא:כו). וּכְבָר סִפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁפִּינְחָס לֹא רָצָה לָלֶכֶת אָז אֶל יִפְתָּח לְהַתִּיר נִדְרוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר ״אֵלִיָּהוּ זֶה פִּינְחָס״, וְהוּא עֲדַיִן חַי וְקַיָּם.