ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק כג · פסוק כב
כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ. לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵף וְאוֹכֵל כַּאֲרִי, אֲבָל דוֹחֶה בְּקַרְנָיו כְּמוֹ הָרְאֵם, כִּי הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְגָרֵשׁ הָאֻמּוֹת וּלְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ בִּלְתִּי הֲרִיגַת הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ ״תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ״ (תהלים פ:ט), כִּי לֹא חָפֵץ בְּמוֹת הַמֵּת. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״שְׁלֹשָׁה אִגְּרוֹת שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ, הָרוֹצֶה לִפְנוֹת יִפְנֶה, הָרוֹצֶה לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים, הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה״. אֲבָל הֵם הִקְשׁוּ עָרְפָּם לְהִלָּחֵם, וְהֻצְרְכוּ לְהַחֲרִימָם. וּבְכֵן לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם כְּלָל כְּמוֹ שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ הָאַרְיֵה בְּטַרְפּוֹ, אֲבָל עָשׂוּ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הָרְאֵם בְּמַה שֶּׁהוּא דוֹחֶה אוֹ כוֹבֵשׁ, שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנּוּ כְּלָל.