ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק כב · פסוק ד
עַתָּה. שֶׁכָּבְשׁוּ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג.
יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ. לְהַרְחִיב גְּבוּלָם וּלְהַבְטִיחוֹ.
וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר. הָיָה נוֹדָע לְגִבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה.
מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִיא. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא מְלָאוּ לִבּוֹ לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (שופטים יא:כה) ״הֲרֹב רָב עַם יִשְׂרָאֵל, אִם נִלְחוֹם נִלְחָם בָּם״. וּמַה שֶּׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע כד:ט) ״וַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל״, אָמַר זֶה עַל שֶׁשָּׂכַר אֶת בִּלְעָם לְקַלֵּל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ ״וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם״.