ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יד · פסוק ז
הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ. לָתוּר הַמָּקוֹם וְיוֹשְׁבָיו, כְּאָמְרוֹ ״וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ״ (במדבר יג:יח).
טוֹבָה הָאָרֶץ. הִנֵּה בְּעִנְיַן הָאָרֶץ מַה הִיא, אָנוּ מְעִידִים שֶׁהִיא מָקוֹם טוֹב מְאֹד מְאֹד בְּלִי דֹפִי, לֹא כְּמוֹ שֶׁהֵעִידוּ חֲבֵרֵינוּ בְּאָמְרָם שֶׁעִם הֱיוֹתָהּ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. וּבְעִנְיַן וְאֶת הָעָם הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ, אָנוּ מְעִידִים כִּי לַחְמֵנוּ הֵם, וְלֹא יָעִיזוּ פְּנֵיהֶם נֶגְדֵּנוּ, הֵפֶךְ עֵדוּת חֲבֵרֵנוּ בְּאָמְרָם כִּי עַז הָעָם.