ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יג · פסוק ב
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים. אַל תַּנִּיחַ שֶׁיִּשְׁלְחוּ הֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לַעֲשׂוֹת בְּאָמְרָם ״נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ״ (דברים א:כב), שֶׁמָּא יִשְׁלְחוּ הֶדְיוֹטוֹת בִּלְתִּי מַכִּירִים שֶׁבַח הָאָרֶץ, וִיסַפְּרוּ בִּגְנוּתָהּ בְּאֹפֶן שֶׁיַּחְשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל עַל ה׳ תוֹעֶה, וְלֹא יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁבוּ אַחַר כָּךְ בְּאָמְרָם ״חָטָאנוּ לַה׳״. וְזֶה כִּי הַמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהִרְשִׁיעוּ לְהָנִיא לֵב הָעָם מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם בָּאֵל שַׁדַּי, מִכָּל מָקוֹם הִכִּירוּ וְסִפְּרוּ טוּבַת הָאָרֶץ בְּאָמְרָם ״וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא״ (במדבר יג:כז), וְכֵן הֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ״ וַיֹּאמְרוּ ״טוֹבָה הָאָרֶץ״ (דברים א:כה), אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיָה נִמְנָע לְכָבְשָׁהּ. וְכַאֲשֶׁר הִכִּירוּ יִשְׂרָאֵל חֲטָאתָם עַל שֶׁלֹּא בָּטְחוּ בִּישׁוּעַת הָאֵל יִתְעַלֶּה וְנִצְחוֹנוֹ, אַחַר שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם לְהַפְלִיא, שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה וְאָמְרוּ ״חָטָאנוּ לַה׳, אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ״ (במדבר יד:מ), וְהִתְפַּלְּלוּ כְּאָמְרוֹ ״וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה׳״ (דברים א:מה). אֶלָּא שֶׁלֹּא קִבֵּל הָאֵל יִתְבָּרַךְ תְּפִלָּתָם, מִפְּנֵי חִלּוּל ה׳ שֶׁעָשׂוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר אֶלָּא בְּמִיתָה, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד בָּהֶם בְּאָמְרוֹ ״וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי וְכוּ׳״ (שמות לב:לד).
כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. כָּל מִי שֶׁהוּא הַמְעֻלֶּה שֶׁבְּכָל שִׁבְטוֹ לְהַכִּיר עִנְיַן הָאָרֶץ.