ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יב · פסוק יב
אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. הִנֵּה הָעוּבָּר שֶׁהוּא מֵת בְּאוֹפֶן זֶה, שֶׁבְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ נֶאֱכַל וְנִתְקַלְקֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא מוֹסִיף שְׁלֵמוּת בַּלֵּדָה עַל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ בְּבֶטֶן אִמּוֹ, בְּצֵאתוֹ מִשָּׁם אֶל מְקוֹם הַחַיִּים הַשְּׁלֵמִים, הוּא אָמְנָם מוֹסִיף גֵּרָעוֹן בֶּהֱיוֹת נֶאֱכָל חֲצִי בְשָׂרוֹ בְּאוֹתָהּ הַלֵּדָה. כֵּן אַתָּה, הַיּוֹצֵא מִן הַמִּדְבָּר וְנִכְנָס לָאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת וּבָזֶה תֵּיטִיב מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, אַל נָא תְהִי כְּאוֹתוֹ הַמֵּת, שֶׁתָּנִיחַ חֲצִי בְשָׂרְךָ בַּמִּדְבָּר.