ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יב · פסוק טז
וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן. בְּמָקוֹם מִן הַמִּדְבָּר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שֵׁם כְּלָל, אֲבָל הָיָה מוּל קָדֵש בַּרְנֵעַ וְקָרוֹב לָהּ, כְּדֵי לְסַדֵּר עִנְיְנֵיהֶם וּלְהִכָּנֵס שָׁם, שֶׁהִיא הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּגְעוּ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (דברים א:יט-כא) ״וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ״, וְאוֹמֵר ״אֲלֵיכֶם בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ, עֲלֵה רֵשׁ וְכוּ׳״. וְקָרָא אוֹתוֹ הַמָּקוֹם רִתְמָה, כַּמְבֹאָר בְּאֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר לג:יח).