ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יב · פסוק ו
אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם. אִם הָיָה מֹשֶׁה נָבִיא בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁחֲשַׁבְתֶּם בְּאָמְרְכֶם ״הֲלֹא גַם בָּנוּ דִבֵּר״ (במדבר יב:ב).
ה׳ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע. לֹא הָיִיתִי נוֹדָע לוֹ וְנִגְלֶה עָלָיו בָּזֶה הַשֵּׁם אֶלָּא בְּמַרְאֶה לְשׁוֹן נְקֵבָה, לֹא בְּהָקִיץ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּישַׁעְיָהוּ בְּאָמְרוֹ ״וָאֶרְאֶה אֶת ה׳ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא״ (ישעיהו ו:א). וְכֵן בְּמִיכָה ״וְרָאִיתִי אֶת ה׳ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ״ (מלכים א כב:יט), וְכָל זֶה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה בְּלִי סָפֵק, לֹא בְּהָקִיץ. וְגַם בִּלְעָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּהָקִיץ, לֹא הָיָה לוֹ בַּשֵּׁם הַמְיוּחָד כַּאֲשֶׁר חָשַׁב הוּא בְּאָמְרוֹ ״אוּלַי יִקָּרֶה ה׳ לִקְרָאתִי״ (במדבר כג:ג), כִּי זֶה אָמְנָם לֹא עָלָה לְיָדוֹ, אֲבָל נֶאֱמַר בּוֹ ״וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם״ (במדבר כג:ד).