ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יא · פסוק טו
וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי. וְאִם אַתָּה הַשָּׁלֵם נִמְנַע מִשְּׁלֵמוּת הַהַנְהָגָה הָרְאוּיָה מִמְּךָ וּתְנַהֲגֵם כָּכָה בְּאֹפֶן חָסֵר כְּהַנְהָגַת הַנְּקֵבָה בִּשְׁבִילִי וְלִכְבוֹדִי, וְלֹא תְּשַׁתֵּף אֲחֵרִים עִמִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּם כְּבוֹדִי.
הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְמַנּוֹת אֲחֵרִים שֶׁעַל יָדָם תִּהְיֶה הַנְהָגַת הָעָם שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה.) עַל שְׁמוּאֵל שֶׁמֵּת קֹדֶם יָמָיו כְּדֵי שֶׁתַּעֲמֹד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.
וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי. בְּרָעַת חֶסְרוֹן הַהַנְהָגָה הַמְסוֹבֶבֶת בִּגְלָלִי, כִּי זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה עָלַי מִן הַמָּוֶת.