ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יא · פסוק ד
וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ. חָזְרוּ לִהְיוֹת כְּמִתְאוֹנְנִים לְנַסּוֹת, וּבָכוּ עַתָּה עַל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹאֲסִים מַעֲלַת הֱיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ (במדבר יא:כ) ״יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם״.
מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. לְנַסּוֹת אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ (תהלים עח:יח) ״וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל־אֹכֶל לְנַפְשָׁם״.