ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק י · פסוק לו
שׁוּבָה. תְּהִי מְנוּחָתְךָ פֹּה עִמָּנוּ, כְּעִנְיַן ״זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד״ (תהלים קלב:יד), וְאַף עַל פִּי שֶׁתְּגַלֶּה שְׁכִינָתְךָ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לְגָרֵשׁ אֶת אוֹיְבֵיהֶם, תְּהִי מְנוּחַת שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ.
ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ ״ה׳ צְבָאוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עו) ״לֹא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל״. וְאוֹמֵר רִבְבוֹת אַלְפֵי כְּעִנְיַן ״רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן״ (תהלים סח:יח), כִּי אוּלַי הָיוּ יִשְׂרָאֵל אָז מַגִּיעִים לְאוֹתוֹ מִנְיָן בֵּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף.