ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ו · פסוק ב
כִּי יַפְלִיא. יַפְרִישׁ עַצְמוֹ מִן הַבְלֵי וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם.
לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר. לִהְיוֹת נָזוּר וּפָרוּשׁ מִן הַתַּעֲנוּגִים הַמֻּרְגָּלִים.
לְהַזִּיר לַה׳. לְהַפְרִישׁ עַצְמוֹ מִכָּל אֵלֶּה לְמַעַן יִהְיֶה כֻּלּוֹ לַה׳, לְהִתְעַסֵּק בְּתוֹרָתוֹ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ.