ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ג · פסוק יג
כִּי לִי כָּל בְּכוֹר. מִקֶּדֶם הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת.
בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְנָם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ הַבְּכוֹרוֹת רְאוּיִים לֵעָנֵשׁ בַּעֲוֹן הַדּוֹר מִפְּנֵי הֱיוֹתָם הַיּוֹתֵר נִכְבָּדִים, וּבִהְיוֹתָם בִּלְתִּי רְאוּיִים לְהִנָּצֵל מִמַּכַּת מְדִינָה כְּעִנְיַן ״פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר״ (בראשית יט:טו), וַאֲנִי הִצַּלְתִּים בְּמַה שֶׁהִקְדַּשְׁתִּים לִי בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִים לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הֶדְיוֹט, כְּמִשְׁפַּט כָּל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא אָסוּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, וּלְמַעַן יִהְיוּ מֻתָּרִים בָּזֶה הִצְרַכְתִּים פִּדְיוֹן, כְּמִשְׁפַּט כָּל הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹצֵא לְחֻלִּין, כְּאָמְרוֹ (שמות לד:כ) ״כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״, וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה הַפִּדְיוֹן הָיוּ פְּטוּרִים מִן הָעֲבוֹדָה. וְעַכְשָׁיו שֶׁחָטְאוּ מְאַסְתִּים, וְלָקַחְתִּי הַלְוִיִּם תַּחְתֵּיהֶם לְפִדְיוֹן. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם לַעֲבוֹדָה.
מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ. מִכָּאן וּלְהַבָּא הָאָדָם לְפִדְיוֹן וְהַבְּהֵמָה לְזֶבַח.
אֲנִי ה׳. לֹא שִׁנִּיתִי כְּשֶׁמָּאַסְתִּי הַבְּכוֹרוֹת, כִּי זֶה הַהִשְׁתַּנּוּת קָרָה לֹא מִצִּדִּי אֲבָל מִצִּדָּם שֶׁחָטְאוּ. וְכֵן כְּשֶׁרָצִיתִי שֶׁיִּפְדּוּ הַלְוִיִּם אֶת הַבְּכוֹרוֹת בַּדּוֹר הַזֶּה וְלֹא כֵן לְהַבָּא, כִּי אָמְנָם בַּדּוֹר הַזֶּה הֵם רְאוּיִים לְכָךְ וְלֹא כֵן לְהַבָּא.