ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ג · פסוק ד
בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה. שֶׁזּוֹ לְבַדָּהּ הָיְתָה בָהֶם.
וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם. שֶׁאִם הָיוּ לָהֶם בָּנִים מְמַלְאִים מְקוֹמָם, הָיוּ יוֹרְשִׁים הַמַּעֲלָה הָרְאוּיָה לַאֲבִיהֶם.
וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. נָתַן לָהֶם מִנּוּי וְשָׂרָרָה בַּמִּשְׁכָּן בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם. בְּחַיֵּי אַהֲרֹן הָיְתָה מְשִׁיחַת הַבָּנִים וּמִיתַת קְצָתָם וּשְׂרָרַת קְצָתָם שֶׁלֹּא עַל פִּיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל. וְכָל זֶה לֹא יִתְמִיד לְדוֹרוֹת, כִּי לֹא תִהְיֶה מְשִׁיחָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מִנּוּי אֶלָּא עַל פִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּחַיָּיו.