אור ברסלב

סנהדרין

דף ב:

דף ב.

וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד. הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

וְכַמָּה יְהֵא בָּעִיר וּתְהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין? מֵאָה וְעֶשְׂרִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים, כְּנֶגֶד שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת.

גְּמָ׳ אַטּוּ גְּזֵילוֹת וְחַבָּלוֹת לָאו דִּינֵי מָמוֹנוֹת נִינְהוּ? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מָה הֵן קָתָנֵי, מָה הֵן דִּינֵי מָמוֹנוֹת? גְּזֵילוֹת וְחַבָּלוֹת. אֲבָל הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת – לָא.

וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא דִּינֵי מָמוֹנוֹת – הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲפִילּוּ הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. תְּנָא גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת. וְאִי תְּנָא גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת, וְלָא קָתָנֵי דִּינֵי מָמוֹנוֹת – הֲוָה אָמֵינָא הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. וְהַאי דְּקָתָנֵי גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת – מִשּׁוּם דְּעִיקַּר שְׁלֹשָׁה דִּכְתִיבִי, בִּגְזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת כְּתִיבִי.

גְּזֵילוֹת, דִּכְתִיב: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים״. חֲבָלוֹת – מָה לִי חָבַל בְּגוּפוֹ, מָה לִי חָבַל בְּמָמוֹנוֹ! תְּנָא: מָה הֵן דִּינֵי מָמוֹנוֹת? גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת. אֲבָל הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת – לֹא.

וּלְמַאי? אִילֵּימָא דְּלָא בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה, וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת, לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין דִּינֵיהֶם דִּין.

אֶלָּא: דְּלָא בָּעֵינַן מוּמְחִין.

מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, לִיבְעֵי נָמֵי מוּמְחִין. וְאִי קָסָבַר אֵין עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, שְׁלֹשָׁה לְמָה לִי?

לְעוֹלָם קָסָבַר: עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, וּבְדִין הוּא דְּלִיבְעֵי נָמֵי מוּמְחִין. וְהַאי דְּלָא בָּעֵינַן מוּמְחִין – מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דְּבַר תּוֹרָה, אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה,

תוכן העניינים

סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה