ליום שני דעשי"ת · פרק ח
נז. חתום רבנו אליעזר ברבי שלמה.
בֵּין כֶּסֶה לֶעָשֹוֹר הִשְׁלַכְנוּ רֹעַ שְֹאוֹר. צַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט בְּאוֹר הַחַיִּים לֵאוֹר. הִנְנוּ אָתָאנוּ לְךָ אַדִּיר וְנָאוֹר. כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר:
אָדוֹן עִמְּךָ סְלִיחָה, סְלַח וּמְחַל לְשָׁבֶיךָ. לְעֵת חִתּוּם גְּזַר דִּינֶךָ, לְטוֹבָה זָכְרָה אֲהוּבֶיךָ, יִוָּדַע כִּי אֱלֹהִים בִּישֻׁרוּן קְרוֹבֶיךָ. וְשִֹימֵנוּ כַּחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר
עֲבָדֶיךָ לְטוֹב תַּעֲרֹב, צַו כִּתְמָם לְמָחְקָה. זָכְרָה מְצוּקֵי תֵבֵל, פְּעֻלָּתָם אִם פָּסְקָה. רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר בָּנֶיךָ עֵת חֲקוּקָה. כָּתְבָה עַל־לוּחַ חוֹתָם וְעַל־סֵפֶר חֻקָּהּ: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר
בְּתַחֲנוּנִים כְּרָשׁ וְדַל, לְפָנֶיךָ קָרְבוּ. רְאֵה עָנְיָם מֹרֶה מְאֹד, בְּלַחַץ בְּשֶׁפֶל יֵשֵׁבוּ. בְּיוֹם חִפּוּשֹ תַּעֲלוּמוֹת עֶלְיוֹן בְּךָ עֵינֶיךָ יֵיטִיבוּ. וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׁוֹר
שׁוֹחֲרֶיךָ הִמָּצֵא לְחַנֶנְךָ עוֹמְדִים הַשְׁכֵּם. לְבַל יָעֹז קַטֵּגוֹר בְּעֵינֶיךָ בַּל־יִתְחַכֵּם. מְלִיצִים וּפְרַקְלִיטִים בְּחַסְדְּךָ עִמָּם הַסְכֵּם. כִּתְבוּ עַל־הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר
הֵן רוּחַ וְלֵב עַמְּךָ שָׁבוּר וְחוֹלֶה. הֵן חַטָּאת וְאָשָׁם וְנֶדֶר אֲשֶׁר יַפְלֶא. אֱמוּנִים וּבֵינוּנִים חֲתֹם חוֹתָם מָלֵא. אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר
לֹא לְפִי רְאוּיִים תִּשְׁפֹּט הֲמוֹנַי. יְשֻׁרוּן מְיַחֲדֶיךָ אַף בְּלַחַץ מוֹנַי. גְּלִיפַת כְּתָב צַוֵּה לִשְׁבַח וְלֹא לִגְנַאי. מִפְתַּח פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהֹוָה: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר
לְפַתּוֹתְךָ בְּתַחַן, עֲבָדֶיךָ מַסְכִּימִים. הִפָּתַח לָמּוֹ וּזְכֹר נִחוּמִים. חַסְדְּךָ הַפְלֵא, וְהַעֲבֵר כְּתָמִים. אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רַחֲמִים: בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר
אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשֵׁנוּ תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ: וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהֹוָה, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: