ליום שני דעשי"ת · פרק ד
נג. חתום שמעון בר יצחק
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אֲנִי קְרָאתִיךָ כִּי־תַעֲנֵנִי אֵל. בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים כְּרָשׁ בַּפֶּתַח שׁוֹאֵל. גֹּדֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ בְּצֶדֶק עֲנוֹת הוֹאֵל. דַּעַת הַכֹּל כִּי־יֵשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל:
הֲלֹא אַתָּה מִקֶּדֶם אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי. וְלָמָּה נָמוּת בְּלַחַץ וּבְקוּשִׁי. זְכֹר וְעוֹרֵר חֶסֶד כְּאָז לְחַדְּשִׁי. חָרְבוֹתַי תָּשִׁיב וְכוֹנֵן מְקוֹם מִקְדָּשִׁי:
טוֹב אַתָּה לְקֹוֶיךָ לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁךָ. יִחַלְנוּ לָךְ בְּעֵת צָרָה לְדָרְשֶךָ. כָּל הַיּוֹם הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ עַל־שֵׁם קָדְשֶךָ. לֹא נָסוֹג לִבֵּנוּ מִלְבָרֶכְךָ וּלְהַקְדִּישֶׁךָ:
מִתִּגְרַת יָדְךָ כָּלִינוּ בְּאַף וּבְחֵמָה. נִדְמִינוּ כִּכְלִי רֵיק וְכִסַּתְנוּ כְּלִמָּה. סֻכַּרְנוּ בְּיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים לְהוֹמְמָה. עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִן הַשָּׁמָיְמָה:
פְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. צוֹמְתִים חַיֵּינוּ בְּשֶׁפֶךְ דָּמֵנוּ לְהַעֲכֵר. קְרָא שִׁלּוּמַת זָרִים גְּמוּל וְשָׂכָר. רְאוֹת כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר:
שׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ הָפַר. תִּכְבֹּשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ תְּכַפֵּר. שֶׁפֶל מְרוּדֵנוּ עַלֵּה וְלֹא נֵחָפֵר. בְּרֶשֶׁם יְקָרְךָ צוֹפָם חָקְקֵנוּ לְחַיִּים בַּסֵּפֶר:
חַזֵּק וְאַמֵּץ יָדַיִם וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. פַּנֵּה דֶרֶךְ עַמְּךָ וְהָרֵם מִכְשׁוֹלוֹת. יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תַּחַן כְּשַׁי וְעוֹלוֹת. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת:
אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
קוֹלֵנוּ שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתֵנוּ לְשַׁוְעָתֵנוּ: אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ: אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: