אור ברסלב
סליחות נוסח פולין ליום שלישי דעשי"ת › פרק ט

סליחות נוסח פולין

ליום שלישי דעשי"ת · פרק ט

פרק ח

סו. ע"פ א"ב

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֶזְרָחִי מֵעֵבֶר הַנָּהָר. אֵלֶיךָ רָץ וְלֹא־אֵחַר. בְּחַנְתּוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶֹר. וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּלִי־חֹסֶר:

גֹּרָשׁ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. גּוֹי בָּעוֹלָם שַֹמְתּוֹ. דְּבָרְךָ הֵקִים וְלֹא הֵפֵר. וְנָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:

הִקְרִיב חָלָב וְחֶמְאָה. וְנֶחֱנַט פְּרִי לְמֵאָה. וְנָאַמְתָּ־לוֹ הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה. בִּקַּע עֵצִים וְעָרַךְ וְהֶעֱלָה:

זְכָר־לָנוּ הַיּוֹם עֲקֵדָתוֹ. וְהַשְׁלָמַת יְחִידָתוֹ חֹן הַיּוֹם שִׁבְטֵי־תָּם. וְתִשְׁכֹּן בְּמַקְהֲלוֹתָם:

טִיעַת מַטּוֹת שְׁנֵים־עָשָֹר. מֶזֶג מֵהֶם אַל־יֶחְסַר. יְדִידוּת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ תְּבִיאֵם. בְּהַר נַחֲלָתְךָ תִּטָּעֵם:

כַּנֵּס כָּל פְּזוּרֵי נִדָּחֵיהֶם. נַהֲגֵם לְבֵית מַאֲוָיֵּיהֶם. לְקוּחִים מִמָּוֶת תַּחְשֹׂךְ. פֶּה מַשְׂטִין סְתֹם וַחֲשֹךְ:

נַשְּׂאֵנוּ וְנַטְּלֵנוּ כִּימֵי־עוֹלָם. וְכַפֶּר־לָנוּ כָּל־זָדוֹן וְנֶעְלָם. סְלַח וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע. וּמְחַל אַשְׁמָה וָרֶשַׁע:

עֲנֵה הַיּוֹם כָּל מְיַחֲלֶיךָ. כִּי־עֵינֵינוּ נְשֹוּאוֹת אֵלֶיךָ. פְּדֵנוּ מִצָּרָה וְצוּקָה. וְתַעֲלֵנוּ מִשּׁוּחָה עֲמֻקָּה:

צַעֲקָתֵנוּ הַיּוֹם תְּקַבֵּל: וְתַצִּילֵנוּ מִידֵי מְחַבֵּל. קוֹמֵם בֵּית־שְׁכִינַת הוֹדֶךָ. וְאַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ:

רְפָא עַמְּךָ מִכָּל־שֶׁבֶר. כִּי־בָאוּ בָנִים עַד־מַשְׁבֵּר. שָׁבָץ אֲחָזַתְנוּ כַּיּוֹלֵדָה. וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה:

תִּגְאַל עַמְּךָ מֵהַבְהַב. כִּי־עָלֶיךָ מַשְׁלִיכִים יַהַב. תַּנְחֵם לְעִיר הַבְּנוּיָה. תְּמַהֵר תִּשְׁבִּי מְנַחֵם וּנְחֶמְיָה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: זְּכוֹר יְהֹוָה חִבַּת יְרוּשָׁלָֽםִ אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח: זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם. וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם: זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:

זְכוֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר:

זְכוֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אוֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה: עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם: הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן כְּמָה שֶׁכָּתוּב. מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ: מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכּוֹר: הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר כְּמָה שֶׁכָּתוּב. לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהֹוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ: זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. כִּי אֵל רַחוּם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. וּמָל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים:

תוכן העניינים

סליחות נוסח פולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה