אור ברסלב
סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי ליום שני דעשי"ת › פרק ו

סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס

ליום שני דעשי"ת · פרק ו

פרק ה

סג. חתום זבדיה.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֱלֹהִים אֵין בִּלְתֶּךָ.

לְדוֹר דּוֹרִים מֶמְשַׁלְתֶּךָ.

וְלָעַד קִיּוּם בְּרִיתֶךָ:

בִּימִינְךָ אֵין מַעֲצָר.

יָדְךָ לֹא תִקְצָר.

אֵל עוֹנֶה בַּצָּר:

גָּבְרוּ מְאֹד נִפְלְאוֹתֶיךָ

וְלָעַד שִׁלְטוֹן מַלְכוּתֶךָ

וְלֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתֶיךָ:

דּוֹרֵשׁ דָּמִים,

הִצַּלְתָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים.

וְהִשְׁפַּלְתָּ מְלָכִים רָמִים:

הֵן אַתָּה לֹא שָׁנִיתָ.

וְאַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ.

בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כִלִּיתָ:

וּמִבְּנֵי בְנֵיהֶם אֲנַחְנוּ.

לָמָּה לָנֶצַח זֻנַּחְנוּ.

וְכַמֵּת מִלֵּב נִשְׁכָּחְנוּ:

זְרוּיִים בְּכָל פִּנָּה.

עֲבוּדִים בְּכָל מְדִינָה.

וְאֵין לָנוּ חֲנִינָה:

חֲשׁוּכִים בֵּין כָּל־אֻמָּה.

נְתוּנִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה,

לְגוֹיֵי אֲדָמָה:

טָבַעְנוּ בְּצוּל מַעֲמַקִּים.

יָרַדְנוּ

וְאֵין מֵקִים.

לְךָ לְבַד נוֹאֲקִים:

יוֹשְׁבִים כְּעֵדֵי שְׁקָרִים.

בְּלִי רֹאשׁ לְהָרִים.

לַעֲנָה וָרוֹשׁ שִׁכּוֹרִים:

כָּשַׁלְנוּ בַּצָּהֳרַיִם כְּבַלַּיְלָה.

כְּעִוְרִים נְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה.

וְאֵין־לֵידַע קֵץ הַגְּאֻלָּה:

לְקוּחֵי־כֶסֶף

לְחֵרוּת יוֹצְאִים.

וַאֲנַחְנוּ יוֹם־וָלֵיל נִלְאִים.

וּמָנוֹחַ לֹא מוֹצְאִים:

מַה־כֹּחִי לִסְבֹּל טִיט־רִפְשִׁי.

וּמַה־קִּצִּי

כִּי־אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי.

עַד־זְמַן תּוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי:

נֹאמַר בֹּקֶר

מִי־יִתֵּן־עֶרֶב.

וּבָעֶרֶב

מִי־יִתֵּן בֹּקֶר יְקָרֵב

מִפַּחַד לֵב וָקֶרֶב:

שֶֹה פְזוּרָה אָנוּ מְשׁוּלִים.

כָּל־מוֹצְאֵינוּ אוֹתָנוּ אוֹכְלִים.

וְעַל־נַפְשׁוֹתֵינוּ לֹא חוֹמְלִים:

עֵינַי סָבִיב הֲרִימוֹתִי.

שְֹמֹאל וְיָמִין צִפִּיתִי.

וּמַכִּיר לִי לֹא־רָאִיתִי:

פָּנִיתִי לְכָל־צַד

וְאֵין עֶזְרָה.

צָעַקְתִּי לְךָ וָאֶקְרָא.

אֵל עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה:

צוּר יָדְךָ לֹא־קָצְרָה.

לְךָ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה.

לָמָּה תִישָׁן עוּרָה:

קְשֹׁב תַּחַן שִֹיחֵנוּ.

רְאֵה בְּתַשּׁוּת כֹּחֵנוּ

וְאַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ:

שׁוּר בְּשִׁפְלוּת דּוֹרֵנוּ

תַּבִּיט בְּכֹבֶד צַעֲרֵנוּ.

וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ:

זַעֲקָתֵנוּ שְׁעֵה מִמְּעוֹנֶךָ:

בִּיטָה בְּאֶנְקַת בָּנֶיךָ.

וְאַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם

מִלְּפָנֶיךָ:

דְּרַשְׁנוּךָ בְּחִין וְשַׁוְעָה.

יָהּ הֵרָצֶה־לָנוּ בְּזוּ־הַשָּׁעָה.

וְתַחֲנוּנֵנוּ יְהֹוָה שְׁמָעָה:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

כִּי כָּל־הָעַמִּים

יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו

וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ

בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃

וַאֲנַחְנוּ בְחַסְדְּךָ בָטַחְנוּ

יָגֵל לִבֵּנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ:

וַאֲנַחְנוּ נָשִׁיר עֻזֶּךָ

נְרַנֵּן

לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ:

וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ

נָבוֹא בֵיתֶֽךָ

נִשְׁתַּחֲוֶה

אֶל הֵיכַל־קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

תוכן העניינים

סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה