סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום רביעי דעשי"ת · פרק ג
עח. חתום אלחנן בר יצחק
אֵשֶׁת נְעוּרִים הָאֲהוּבָה.
אֲשֶׁר אֵרַשְׂתָּהּ
בְּרֹב־מֹהַר וְרֹב־טוֹבָה.
וְאֵיךְ עַתָּה יוֹשֶׁבֶת עֲלוּבָה.
גְּעוּלָה וּמְאוּסָה וַעֲזוּבָה:
לְבוּשָׁה
בַּעֲדִי עֲדָיִים.
אֲשֶׁר הִתְנֵיתָ בִּבְרִית
וּבִתְנָאִים.
וְאֵיךְ עַתָּה סוֹבֶבֶת דְּלָתַיִם.
וְשׁוֹכֶבֶת בֵּין שְׁפַתָּיִם:
חֲבוּשָׁה בְּשֵׁשׁ וּמֶשִׁי כְּלוּלָה.
הִיא הָיְתָה
בְּכָל הָאָרֶץ מְהֻלָּלָה.
וְאֵיךְ עַתָּה נֶחְשֶׁבֶת מְחֻלָּלָה.
לְלַעַג וּלְבֹשֶׁת וְלִקְלָלָה:
נְוַת פְּעָמִים בִּנְעָלֶיהָ.
אֲשֶׁר כְּנָפֶיךָ פְּרוּשִׂים עָלֶיהָ.
וְאֵיךְ עַתָּה נִגְּפוּ רַגְלֶיהָ.
עַל־הֶהָרִים אַחַר עוֹלָלֶיהָ:
נָא
יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים.
תֵּרֶא בְּכָל־זֹאת
לֹא־פָנְתָה אֶל־רְהָבִים.
לֹא עַל פָּרָשִׁים
וְלֹא עַל־רוֹכְבִים.
כִּי עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
אָנוּ בְטוּחִים,
וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים,
וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים,
וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:
אַתָּה הוּא מֶלֶךְ,
אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם,
מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ,
וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו:
כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים,
וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה
לָאַחֲרוֹנִים:
אַתָּה הוּא, שֶׁיָּרַדְתָּ
בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינַי,
וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ
לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ:
וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ
גִּלִּיתָ לוֹ,
וְהוֹדַעְתּוֹ
כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד
וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב,
וּמַנְהִיג אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
בְּמִדַּת הָרַחֲמִים:
וְכֵן כָּתוּב:
וַיֹּאמֶר
אֲנִי אַעֲבִיר
כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ
וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה
לְפָנֶיךָ.
וְחַנֹּתִי
אֶת אֲשֶׁר אָחֹן,
וְרִחַמְתִּי
אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה.
וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ.
וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ:
גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ.
תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם
לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ:
תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים.
כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים:
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה
פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם.
כְּהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם:
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב.
כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב:
וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ
נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן.
כְּיוֹם
וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן:
תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע
וְתִמְחֶה אָשָׁם.
כְּיוֹם
וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם:
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ
וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר.
כְּיוֹם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה,
וְשָׁם נֶאֱמַר:
קהל וחזן:
וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֺוָה יְהֺוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ.
מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב־חֶֽסֶד
לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְהוָה,
גָּדוֹל אַתָּה
וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה:
נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים
בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ:
עָזְרֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ
כִּי־עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ
וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ:
כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ
עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ
צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ:
מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה,
בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:
לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,
עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ
מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת,
אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:
יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,
הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
קהל ואח"כ חזן:
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה,
כְּגֹֽדֶל
חַסְדֶּֽךָ.
וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.
מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.
וְשָׁם נֶאֱמַר:
הקהל אומרים:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,
פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,
וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,
אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,
כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,
אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,
אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא
עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: