לצום גדליה · פרק יד
ש"ץ מתחיל בקול רם והצבור עונין אחריו פסוק אחר פסוק עד "ככלות כחנו אל תעזבנו"
פותחין הארון:
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ: הֲשִׁיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם: אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ וְרֽוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ: אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ:
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנּוּ: עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽשׁוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ: אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְהֹוָה בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ: כִּי לְךָ יְהֹוָה הוֹחָֽלְנוּ אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ:
סוגרין הארון:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ שֶׁאֵין אֲנַֽחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ:
אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:
אָשַׁמְנוּ מִכָּל־עָם, בֹּשְׁנוּ מִכָּל־דּוֹר. גָּלָה מִמֶּנּוּ מָשׂוֹשׂ, דָּוֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵינוּ. הֻחְבַּל אִוּוּיֵנוּ, וְנִפְרַע פְּאֵרֵנוּ. זְבוּל בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ, חָרַב בַּעֲוֹנֵינוּ. טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה, יֹפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים, כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים: וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ. וְהֵאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ. לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ: סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:
לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ, מְמֻשָּׁךְ וּמְמוֹרָט מִמֶּנּוּ. נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ, סָבַלְנוּ עַל־שִׁכְמֵנוּ. עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם. צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ, קְרָאנוּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ. רָחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ, תָּעִינוּ וְאָבָדְנוּ. וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ. וְהֵאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ. לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ: סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:
הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזוֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ יַעֲזוֹב רָשָׁע דַרְכּוֹ וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו וְיָשׁוֹב אֶל יְהוָֹה וִירַחֲמֵֽהוּ וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ: