ליום שני דעשי"ת · פרק ו
סג. חתום זבדיה.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אֱלֹהִים אֵין בִּלְתֶּךָ. לְדוֹר דּוֹרִים מֶמְשַׁלְתֶּךָ. וְלָעַד קִיּוּם בְּרִיתֶךָ: בִּימִינְךָ אֵין מַעֲצָר. יָדְךָ לֹא תִקְצָר. אֵל עוֹנֶה בַּצָּר:
גָּבְרוּ מְאֹד נִפְלְאוֹתֶיךָ וְלָעַד שִׁלְטוֹן מַלְכוּתֶךָ וְלֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתֶיךָ: דּוֹרֵשׁ דָּמִים, הִצַּלְתָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהִשְׁפַּלְתָּ מְלָכִים רָמִים:
הֵן אַתָּה לֹא שָׁנִיתָ. וְאַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ. בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כִלִּיתָ: וּמִבְּנֵי בְנֵיהֶם אֲנַחְנוּ. לָמָּה לָנֶצַח זֻנַּחְנוּ. וְכַמֵּת מִלֵּב נִשְׁכָּחְנוּ:
זְרוּיִים בְּכָל פִּנָּה. עֲבוּדִים בְּכָל מְדִינָה. וְאֵין לָנוּ חֲנִינָה: חֲשׁוּכִים בֵּין כָּל־אֻמָּה. נְתוּנִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה, לְגוֹיֵי אֲדָמָה:
טָבַעְנוּ בְּצוּל מַעֲמַקִּים. יָרַדְנוּ וְאֵין מֵקִים. לְךָ לְבַד נוֹאֲקִים: יוֹשְׁבִים כְּעֵדֵי שְׁקָרִים. בְּלִי רֹאשׁ לְהָרִים. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שִׁכּוֹרִים:
כָּשַׁלְנוּ בַּצָּהֳרַיִם כְּבַלַּיְלָה. כְּעִוְרִים נְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה. וְאֵין־לֵידַע קֵץ הַגְּאֻלָּה: לְקוּחֵי־כֶסֶף לְחֵרוּת יוֹצְאִים. וַאֲנַחְנוּ יוֹם־וָלֵיל נִלְאִים. וּמָנוֹחַ לֹא מוֹצְאִים:
מַה־כֹּחִי לִסְבֹּל טִיט־רִפְשִׁי. וּמַה־קִּצִּי כִּי־אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי. עַד־זְמַן תּוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי: נֹאמַר בֹּקֶר מִי־יִתֵּן־עֶרֶב. וּבָעֶרֶב מִי־יִתֵּן בֹּקֶר יְקָרֵב מִפַּחַד לֵב וָקֶרֶב:
שֶֹה פְזוּרָה אָנוּ מְשׁוּלִים. כָּל־מוֹצְאֵינוּ אוֹתָנוּ אוֹכְלִים. וְעַל־נַפְשׁוֹתֵינוּ לֹא חוֹמְלִים: עֵינַי סָבִיב הֲרִימוֹתִי. שְֹמֹאל וְיָמִין צִפִּיתִי. וּמַכִּיר לִי לֹא־רָאִיתִי:
פָּנִיתִי לְכָל־צַד וְאֵין עֶזְרָה. צָעַקְתִּי לְךָ וָאֶקְרָא. אֵל עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה: צוּר יָדְךָ לֹא־קָצְרָה. לְךָ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה. לָמָּה תִישָׁן עוּרָה:
קְשֹׁב תַּחַן שִֹיחֵנוּ. רְאֵה בְּתַשּׁוּת כֹּחֵנוּ וְאַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ: שׁוּר בְּשִׁפְלוּת דּוֹרֵנוּ תַּבִּיט בְּכֹבֶד צַעֲרֵנוּ. וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ:
זַעֲקָתֵנוּ שְׁעֵה מִמְּעוֹנֶךָ: בִּיטָה בְּאֶנְקַת בָּנֶיךָ. וְאַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ: דְּרַשְׁנוּךָ בְּחִין וְשַׁוְעָה. יָהּ הֵרָצֶה־לָנוּ בְּזוּ־הַשָּׁעָה. וְתַחֲנוּנֵנוּ יְהֹוָה שְׁמָעָה:
אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃ וַאֲנַחְנוּ בְחַסְדְּךָ בָטַחְנוּ יָגֵל לִבֵּנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ: וַאֲנַחְנוּ נָשִׁיר עֻזֶּךָ נְרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ: וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל־קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: