אור ברסלב
סליחות נוסח אשכנז ליטא ליום חמישי דעשי"ת › פרק ד

סליחות נוסח אשכנז ליטא

ליום חמישי דעשי"ת · פרק ד

פרק ג

פח. ע"פ א"ב. חתום רבנו אליה בר שמעיה חזק.

יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה צַדִּיק אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. בְּלֵב נִדְכֶּה בָּאנוּ לְחַלּוֹתְךָ וּבְשִׁבְרוֹן רוּחוֹת. גַם עֶשְׁתּוֹנוֹת קָשַׁטְנוּ וְהֵכַנּוּ סִתְרֵי טוּחוֹת. דָּגוּל תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת:

הוּשְׂקְדָה הוּשְׂרְגָה עָלַי עֲלָיַת תֶּכֶף מַכָּה. אוּמָן וּבָקִי אַיִן לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. זֵד שׁוּחַ כּוֹרֶה וְעֵינָיו תִּצְפֶּינָה לְחֵלְכָה. חֲלַקְלַק רֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְיִתְהַלֵּךְ עַל שְׂבָכָה:

טֹרָדוּ חַתּוּ יְדִידֶיךָ הֶעְתִּיקוּ מִלִּים וְטַעֲנָה. יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הוּסַר מֵהֶם מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה. כְּרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת נִמָּלוּ וְנַפְשָׁם דָּאֲבָה וְנַעֲנָה. לִרְעָבָם מְרוֹרִים שָׂבְעוּ וְלִצְמָאָם רָווּ לַעֲנָה:

מַעַרְכֵי לֵב מַשְׁוֶה כָּל נָבוֹן וְרַבָּן. נֶעְלַם מֶשֶׁךְ הָעִדָּן וְנִסְתָּם בֶּשֶׁשׁ הַחֻרְבָּן. סָפוּ תַּמּוּ תְּמִידֵי כַפָּרָה וּבָטֵל הַקָּרְבָּן. עֲבָדֶיךָ בְּקֹצֶר רוּחַ וּבְשַׁלְוָה יָהִיר וְסָרְבָן:

פּוֹדָם וּמַצִּילָם הֲנָשִׁיתָ חֲמֹל וְשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת. צִפִּיתָ הִבַּטְתָּ מַעַל וְלָעַד זָכַרְתָּ צַחֲנוֹת קָצַפְתָּ עַד מְאֹד וְסָתַמְתָּ זַעַק וּתְחִנּוֹת. רִבְבוֹת אֲלָפֶיךָ שׁוּבָה וּשְׁכֹן בְּקֶרֶב הַמַּחֲנוֹת:

שַׁח גַּבְהוּת יִשְׂרָאֵל וְרוּם יְהוּדָה שָׁפֵל. תַּלְפִּיּוֹת חָרֵב, לֹא נֹגַהּ לוֹ וְאֹפֵל. אוֹר לְצַלְמָוֶת הוּשַׂם, וְגִיהַּ הוּשַׁת לָעֲרָפֶל. לְאָן שַׁעַן הוֹרִים וּזְכוּת יְשֵׁנֵי מַכְפֵּל:

יוֹצְרֵנוּ בְּדִינְךָ אִישׁ לֹא נִשָּׂא וְנִגְדָּל. הֻשְׁוָה שׁוֹעַ וְלֹא נִכַּר לִפְנֵי דָּל. בָּזוּי לָמָּה נִכְבַּד וְקָטוֹן גָּבַהּ וְגָדַל. רָצוּי יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַ עָצוּר וּפְרָזוֹן חָדַל:

שְׁלֵמֶיךָ לֹא־בָטְחוּ בַחֶרֶב וְסִבְּרוּ בַחֲנִית. מַשְׁעֵנָם צוֹם וָשַׂק וּמִבְטֶחָם תְּפִלָּה וְתַעֲנִית. עוֹד תּוֹסִיף יָדְךָ עֲלוּבֶיךָ לִקְנוֹת שֵׁנִית. יִדְּמוּ וְיִחֲלוּ לְךָ מִתַּחַת עֹל רַגְזָנִית:

הַאֲזִינָה עַם־בָּזוּי וְשָׁסוּי מְדֻכָּא וּמְחֻלָּל. חַנּוּן זַעַק קְשֹׁב וְקַבֵּל בְּרָצוֹן מֻפְלָל. קְטֹרֶת תְּפִלָּה תִּכּוֹן וּכְקָרְבָּן תֻּכְלָל. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל־שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי כִּי־אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה: לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם: וְעַתָּה יִגְדַּל־נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ: לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:

תוכן העניינים

סליחות נוסח אשכנז ליטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה