מניסי מלחמת המפרץ - מעלון ''האיגוד''
בנשיאות מו''ר הרה''ג רבי יוסף בר שלום שליט''א הרב הראשי לבת-ים
נס - במלחמת המפרץ - שסאדאם חוסיין (אין רצוננו להאריך בשמו, ובכל מקום נכתוב בקיצור: ס’’ח), שתכנן בעצם את המלחמה כנגד ישראל, החליט מקודם לכבוש את כווית. דבר זה עורר את כל העולם נגדו: רשע זה התכונן לשרוף את חצי מדינת ישראל בעזרת מליון החיילים שלו, כנקמה על השמדת הכור בעירק, אולם מדינתו היתה במצב כספי גרוע בגלל המלחמה עם אירן, בעזרת כבישת כווית והשליטה על הנפט, קיוה לכסף (הדברים מתועדים בישובות נשיאות השלטון בעירק) ולכן כבש אותה ועורר עליו את זעם העולם.
נס - במלחמת המפרץ - שכל הביון בעולם המערבי התייחס בזלזול לנאומו ואיומו של ס’’ח לפני הפלישה לכווית. אחרת היו בודאי פותחים בפעולות הגנה נרחבות על כווית, וכל כוחו של הרשע היה נשאר - נגד ישראל.
נס - במלחמת המפרץ - שאחר שכבש ס’’ח את כווית, לא התקפל מאיומי העולם. העולם המערבי כולו התייצב נגדו. ס’’ח הראה לכל את חייתיותו ואכזריותו, והתרברב בהם. העולם התאחד נגדו, (בישראל עדיין לא ידעו כמה הדברים מתוכננים מה' בעדם. בתקשורת המשיכו להסביר ש''אין לו טילים'' וש''אינו יודע לכוון'' ו''התגובה של ישראל תהיה קשה'').
נס - במלחמת המפרץ - שלעומת האיחוד הארופי, התפצל העולם הערבי: מהם נגדו ומהם בעדו. פירוד לרשעים טוב להם וטוב לעולם. ונס נוסף שאש''ף התייצב לימין ס’’ח ואיבד בכך את תמיכתו ממצרים ומהעולם הערבי.
נס - במלחמת המפרץ - שס’’ח איים ישירות על ארה''ב בגז רעיל... ארה''ב היתה עייפה מהמלחמה בוייטנם, ומדוכדכת מהכשלון באירן, ואיש שם לא רצה במלחמה חדשה. אבל בעקבות האיום הישיר הועמד כבודה של ארה''ב על המאזניים: נשיא המדינה ריכז את כל חושיו וכוחותיו למלחמה זו. כתוצאה מכך הפך כל העולם בבת אחת לבעל ענין בסכסוך זה, לכאן או לכאן. מטרת התוקף הרשע היה ''עם ישראל'', ונשיא ארה''ב אומר במפורש כי למעשה הוא מרכז את כל העולם למענה.
נס - במלחמת המפרץ - שצבא ארה''ב הקים בסיסים לרוב במדבר הלוהט של סעודיה, בתנאי לחימה הקשים ביותר בעולם, ולא בישראל - מקום מתאים יותר. דבר זה היה גורם כמובן למלחמה שתשתולל בתוך שטח ארץ ישראל.
נס - במלחמת המפרץ - שלא היתה לנו התראה של ''שמונה שעות מראש'' כמו שהבטיחו המומחים הצבאיים שיתנו לנו. מי יודע כמה התקפות לב נמנעו בכך. נס שלא הצליחו לתת אלא התראה היתה של דקות מספר, כדי שהעצבים המרוטים שלנו לא יתמוטטו מרוב חרדה ב''מ.
נס - במלחמת המפרץ - שהמלחמה היתה כשאצלנו היה חורף. אוי מה היינו עושים בקיץ. החם עם חדרים אטומים, ''ולהפסיק את המזגנים'', ועם ריח של ''אקונומיקה'' (בימים הראשונים שעוד חשבו שזה שווה משהו).
נס - במלחמת המפרץ - שכאן פחדו כולם מטילים ''כימיים'' ולכן לא ירדנו למקלטים (מה שהיינו צריכים לעשות מול טילים קובנציונליים) ונחסכה התרוצצות רבה. מה היה אם היינו צריכים לרדת כל לילה (או פעמיים בלילה) למקלט? איזה בלגן ועיפות מיותרת חסך ה' מאיתנו!.
נס - במלחמת המפרץ - שס’’ח לא המטיר (!) טילים כימיים או ביולוגים, מה שהתברר מעל לכל ספק שהיתה לו יכולת. מה הפריע לו ? כאשר הארור ידע להערים היטב על צבאות הברית במטרות דמה, ויכל לירוק טילי נפץ מתותחיו כאשר חפץ, מדוע לא עשה זאת ב''כימי'' ? (התשובה ברורה: מפני שעם ישראל לא היה מוכן כנגד זה).
נס - במלחמת המפרץ - שלא השתמש בתותח העל ארוך הטווח שבנה באופן מיוחד דרכו יכול היה לרסס שטח רחב במהירות. מדוע לא השתמש בו ?
נס - במלחמת המפרץ - שס’’ח לא המטיר טילים בלילה הראשון. (התשובה ברורה: איש עוד לא האמין שאיומיו רציניים, וכוחות הג''א עוד לא היו מוכנים).
נס - במלחמת המפרץ - שלמרות שבימים הראשונים שלח ס’’ח כמה טילים יחד, אחר כך שלח רק אחד או שניים כל פעם. והנה אחר הימים הראשונים כבר באו הפטריוטים, שהזיקו לא פחות מהתועלת, ואם היו יותר טילים, אולי היו יותר נזקים).
נס - במלחמת המפרץ - שס’’ח לא המטיר טילים ביום. (הנס הכפול כי מחד גיסא לא שבתו לימודי התורה והתפילות והמלאכות, ומאידך גיסא שבתה כל הפעילות הלילית האסורה ועם ישראל נתקדש ונתעלה). ומי נתן בלב אנשי הבטחון הנחה מוטעה כזו, שעירק ''לא יכולה'' לשלוח טילים ביום, מה שהציל את כל החיים משיתוק, בעוד שהנה בסוף המלחמה שיגרה עירק טיל לסעודיה בעיצומו של יום. נס, שהחלו לרדת גשמי ברכה, והרגיעו מאוד את העם, איש לפי דרגתו: הילדים והנשים - באופן פסיכולוגי, האנשים - בידיעה שהגשם קולט את הגז הכימי יותר מהאויר, והמאמינים המבינים - ביודעם שהנה ה' אינו כועס יותר ומאיר לנו פנים, אז בוודאי נינצל. בתוך נס זה קשורה גם העובדה שכל עת המלחמה- לא פסקה העליה לארץ הקודש.
נס - במלחמת המפרץ - שהצבא הישראלי קורקע. ואם היה הכבוד הישראלי מתפרץ, מי יודע לאן היתה המלחמה מתלקחת פה, ומי יודע כמה נפשות נחסכו בכך. אגב: הצבא הישראלי קורקע תחת איום ארה''ב. ארה''ב עשתה זאת בגלל אולטימטום של מצרים שאם ישראל נכנסת היא יוצאת. אויבינו... הם שהכריחו אותנו להנצל בלי לירות פצצה אחת, רק כל העולם כולו נלחם עבורינו בהוצאה כספית ובתחמושת אדירה שאין ביכולתינו לעמוד בה.
נס - במלחמת המפרץ - שהטילים לא גרמו אבידות בנפש, פרט לאחת (ואכמ''ל. ה' הטוב יכפר בעד). הטילים היו בעצם ''מכווני האמונה'' הראשיים במלחמה זו. הם הרסו בנייני בטון ופוררו חדרים לעפר, והשאירו את הנפשות שם בלי שום שריטה ופגע. הם החריבו לגמרי מרכזים קהילתיים עם קירות אדירים, והשאירו בשלמותם את ארון ספרי הקודש ואת המזוזה על הדלת. הם רדפו ארבע פעמים אחר 4 חנויות רשת מסויימת ומחקו בדרכם את השלט ''כאן פתוח בשבתות וחגים'', ולא השאירו אף שריטה ופיצוץ זגוגית בחנויות סמוכות. אילו היו הטילים כימיים היינו חושבים שאכן הנילון והמסיכה הצילו אותנו. אבל כאשר 2 טון נפץ מתנפץ על חדר רגיל עם עטיפת נילון בזכוכית, הדבר ברור שהקב''ה הציל פה, ולא זולתו. עשרות סיפורים אישיים נפוצים וידועים על ניסים פרטיים וכללים שהתהלכו בימים אלו סביב הטילים, ויכלה הדף והמה לא יכלו. ולא שהטילים ''לא יכולים'' להרוג נפשות: כשאדון שוורצקופ נלאה מהטילים הלא - הורגים בישראל וקרא להם ''גשם'' נפל טיל על בסיס אמריקאי, מחק בנין בן 4 קומות, ואיבד את כל 28 הנפשות שהיו בו (לא היו בו יותר) אז הוא ''יכול'', הטיל.
נס - במלחמת המפרץ - שס’’ח לא מת בתוך המלחמה אחרת היו צבאות הברית מפסיקים מיד את המצור האוירי והימי ומשקמים מיד את עירק. כיון שנשאר בחיים, המשיכו הצבאות להלום בעירק ולהופכה לארץ חלשה.
מה בעצם התברר במלחמה האחרונה? (פיסקה זו מעלון ''האיגוד'' על מלחמת המפרץ בתוספת מועטה, והדברים נכונים לכל אורך ההיסטוריה של עם ישראל) דבר קצר ופשוט: שכל המאמצים - הצבאיים והמדיניים - שהושקעו במאה השנים האחרונות, לא פתרו את בעיית קיומנו ! אין אנחנו מזלזלים באף תנועה שנעשתה ע''י בשר ודם ובוודאי אין הקב''ה מקפח שכר כל בריה, אולם כוונתינו להשיר מבט אל האמת התורתית: היום, אחרי ארבע נצחונות מוחצים שנחלנו במלחמותינו, ולאחר הסכם שלום הסטורי עם הגדולה באויבתינו מצרים, מתגלה כי סכנת הקיום שלנו עדיין בדיוק כפי שהיתה בתחילה: כל בר דעת יודה בבירור, כי נתגלה שעירק יכלה גם יכלה לכוון טילים אימתניים להשמדת ישראל, כי יכלה גם ללחום בנו באופן כימי, וכי לאור כשלונות הפטריוט לא היתה עכ''פ לישראל תשובה מספקת נגד נחש הצפע. אלפי אלפי טונות פצצות שהוטלו על עירק ע''י 30 מדינות שנלחמו בה (במקום ישראל) לא מיגרו אותה, ולא את נשיאה. אז על מי אנו יכולים לסמוך היום? על מי שסמכנו גם לפני חמישים ומאה שנה. על אבינו שבשמים. הבה ונכיר בניסים הנפלאים שעשה עמנו ישתבח שמו לעד.
הודו להשם כי טוב – כי לעולם חסדו.
סוף הספר