ר' זושא מחזיר נואף בתשובה
תוכן
ופעם בא אצל כפרי א' וראה על פניו שעבר עבירה עם כותית הנושאת מים ומסקת התנור. ומקום
העבירה היה על האשפה. הנה בלילה זמר הרב הקדוש בשבחי תהלים, עד שבא לפסוק "כי הלל
רשע על תאות נפשו". ובכה בקול מר ואמר" "כי הלל רשע". הרשע נעשה עניו כהילל על תאות
נפשו. ומצד שיצרו בוער בקרבו למלאות תאות היצר, ולא יתבייש לעבור עבירה עם כותית
הנושאת מים ומסקת התנור, ובמקום בזוי כזה על האשפה, מקום החזירים. וזהו באמת עניוות
גדולה והוא רק כדי למלאות תאות היצר נעשה עניו כהילל". וכשמוע הבעל הבית מפיו הקדוש
פשט הפסוק, צווח בקול מר: "רבינו הקדוש, אמת שאני הוא החוטא וכזה עשיתי" ונעשה גם כן
בעל תשובה גדול.