סכנת טביעה ביום הבר מצווה
בקהילה קדושה קאסניטין-ישן היה איש אחד חשוכי בנים והיה כמה פעמים לפני הבעש"ט. פעם
אחת הבטיח לו שתלד אשתו בן זכר, וצוה לו שיתן לו ידיעה אז כשתלד. וכן הוה, כשילדה אשתו
בן זכר ונסע להבעש"ט לבשרו מלידת אשתו בשמחה רבה. והיה כאשר בא להבעש"ט ובשר
בבשורה זו, ויתאפק עד בוש והתחיל לבכות בכיה רבה ונתרשלו ידיו מאוד. ושאל את פיו, מה
זה אדוני בוכה, ויאמר כי אני רואה אשר ביום שיעשה הילד בר מצווה יטבע בנהר רחמנא ליצלן.
ואמר הבעש"ט בוודאי ישכח ע"ז לגמרי, אבל זה לך האות, כי באותו יום ילבש שני הפוזמקאות
על רגל אחת ויחפש אחר השניה, ואם תשמרנו אז כל היום בשמירה מעולה שלא יראה פני המים,
אז בת דינא ביטל דינא. ואם תעלים עין ממנו אז בוודאי יוטבע בנהר רחמנא ליצלן. והנה ביום
שנעשה בר מצווה, הלך האיש להתפלל בבית הכנסת והנער היה ישן עדיין. וכשבא מבית הכנסת
הנער היה מחפש ובא מזווית לזווית. וישאלהו אביו, מה תבקש ויאמר פוזמק אחד נאבד ממני,
וירא אביו והנה הוא לבוש שני הפוזמקאות על רגל אחת. וכשראה מעשה נזכר הלכה, וישם אל
לבו לשמור את הילד הזה היום. ובאותו היום הקדירה החמה מאוד, ורצו כל אנשי העיר אל הנהר
לרחוץ. ונשמט גם הילד ורץ אל הנהר. ותכף ומיד רצו אחריו והחזירוהו לביתו. וכאשר ראה אביו
שהוא דוחק את עצמו מאוד לרחוץ על הנהר ואי אפשר לשומרו, נתן אותו בחדר אחד וסגר בעדו.
וכל היום צעק במר הניחו אותי, איה רחמנותכם, כרחם אב על בנים שזפתני החמה. ולא השגיחו
עליו ולא נתנו לו אפי' מעט מים לשתות. ויהי אחר המנחה, כשהיו אנשי העיר כולם על הנהר, יצא
דמות ראש אחד עם שתי ידיים, וטפח בידיו על המים ואמר זה שלי אינו בכאן. ומיד נשקע ולא
נראה ותכף ומיד נח הנער מרתיחתו, וישן הנער. ובעזרת ה' נתגדל בטוב לאי"ט כמאמר הבעש"ט
ז"ל.