מעשה נפלאה מהרב הקדוש מהו' דוד מלעלוב ז''ל
פעם אחת היה איש אחד אצל הרב הקדוש המפורסם ר' דוד מלעלוב שיברכהו. וברכו ואמר לו
בשעה שברכו: "אמנם זה האיש צריך לברכה, והנני מברכו".
והנה זה האיש נפטר מאתו לשלום ובא לביתו. ואחר איזה ימים נחלה ר"ל עד שהיה גוסס. ובני
החבורה - חברא קדישא היו אצלו להיות בשעת יציאת נשמתו ולומר עליו הפסוקים כנהוג. והנה
פתאום ראוהו שהקיץ ופניו צהובות ושב לאיתנו במעט רגעים. ואחת אחת נתרפא וקם ממיטתו.
ונתפלאו כולם, כי כמוהו לא נהייתה. ושאלוהו, וסיפר להם גופא דעובדא היכי הוה שבשעה שהיה
גוסס ר"ל נדמה לו שהוא ברקיע לפני הפמליא של מעלה במשפט לפניהם. ופתאום, בשעת
הוויכוח ביניהם אודותיו הרגיש שבא לו מאחוריו איש אחד ולוקחו בזרועותיו סביבו, ואומר לפני
הפמליא של מעלה בזה הלשון: "זה האיש הוא שלי, ולא תעשו לו מאומה ותנוהו לי!" והחזיר
פניו לאחוריו וראה כי הוא הרב הקדוש רבי דוד מלעלוב ז"ל. ונדמה לו אז שנוטלו ומשכיבו חזרה
למיטתו ובאותו הרגע שנדמה לו כך, שמשכיבו למיטתו, התחילו פניו לצהוב ולחזור לאיתנו.