אור ברסלב
סיפורי חסידים מעשה נוראה ונפלאה מהבעל שם טוב הקדוש

סיפורי חסידים

מעשה נוראה ונפלאה מהבעל שם טוב הקדוש

מעשה מהרב הצדיק ר' אלימלך מליזשענסק

תוכן

בימי הבעש"ט הקדוש היה לו חסיד אחד אשר היה עני גדול, שלא היה לו כמעט על מזון סעודה

אחת. והנה הציעו לפני האיש הזה כי קרעטשמא בית מזיגה קטנה עומדת בשדה שישכור

אותה, אולי יכול להספיק לביתו לחם צר ומים לחץ. והנה מפני שלא היה לו בביתו כלום הלך

אל האדון דשם וביקשו להשכיר לו את הקרעטשמאלע לשון הקטנה האדון שמח לנגדו, כי שום

אדם לא רצה לשוכרה. ולא שאל אותו על כסף שכרה, כמה יתן לו. ויאמר "כמה שתתן לי - אקח".

ולווה לו על משכון וקנה לו יי"ש. וקבע דירתו בהקרעטשמע ויתפרנס שם בדוחק ובצער.

ויהי היום בא הבעל שם טוב הקדוש לביתו אחר ימים טובים בחודש כסליו וישמח מאד עם הבעל

שם טוב. ויאמר הבעל שם טוב להכין סעודה גדולה עבורו ועבור משמשו. ויתאמץ מאוד ויכין

סעודה טובה והכין סעודה עבורו ועבור המשמש. ויהי קודם מהסעודה ויאמר הבעל שם טוב אליו:

"הנה אבדתי ביער את הפישקאלע מן טאבעקי קופסת הטבק שלי הנחוץ לי מאוד. על כן קח את

הסוס שלי ותרכב עליו עד אם היער ותחפש את הפישקאלע". והנה בחוץ היתה חשכות גדולה, אל

על פי כן רץ תיכף עם הסוס ליער לחפש את הפישקאלע עם נר ולא מצא.

והנה מרחוק שמע קול יוצא מהיער, קול של אדון, בקול מר: "אנא הצילו נא אותי, הצילו נא אותי".

וילך אחר הקול וירא והנה אדון גדול משוקע עם הסוסים ועם מרכבתו ועם עבדו ברקק של מים

וטיט וקשה להם לצאת משם. וירץ אליהם ויקח הסוס שלו ויקשור אל מרכבתו והסוס שלו הוציאם.

ויהי בהוציאו אותו משם וישאל את האדון: "מי אתה?" ויאמר: "הנה אנכי קראנפרינץ" נסיך

הכתר וירא כי הוא מצונן מאוד ודא לדא נקשן כי כבר היה שם כמה שעות. ויאמר: "בוא נא

לקרעטשמע שלי ותחם עצמך" וישמע לקולו וילך אחריו. ויאמר הבעל שם טוב: "הסעודה שהכנת

למעני תתן להפרינץ, כי הוא תועה כל היום ולא אכל מאומה". ויתן לו הסעודה ויאכל.

ויהיה בבוקר אמר הבעל שם טוב להאיש: "אם הפרינץ ירצה ליתן לך מעות - לא תקח ממנו

מאומה". וכן היה, הפרינץ קודם נסיעתו קרא להאיש ויאמר: "הא לך שני אלפים רובל כסף".

וימאן לקחתם ויאמר: "אולי רצונך יותר. הא לך עשרת אלפים". וימאן. ויאמר "הא לך מאה

אלפים". והנה האיש בשמעו כך עמד משתומם. וירץ תיכף לדרוש את פי הבעל שם טוב, אם

יקח ממנו. ויען הבעל שם טוב ויאמר: "כבר אמרתי לך אשר אם מחוט ועד שרוך נעל בל תקח

ממנו מאומה".

וילך אל האדון ויאמר לו: "הכסף קח לך, כי לא עשיתי הדבר לתשלום גמול". ויאמר: "אתן לך

כמה גיטער" אחוזות וימאן. וירא כי הוא מפציר בו והוא מסרב. אמר לו שיאמר לו שמו ושם

אשתו ובניו ויכתוב לו בספרו לזכרון. ויסע משם. ויהי בנסוע האדון משם ויאמר לו הבעל שם

טוב: "נוסעים אנחנו לדרכנו, יש לך כמה פרוטות על פדיון? ויאסוף כמה שהיה ויתן להבעל שם

טוב. והבעל שם טוב בירכו שיתרומם קרנו ומזלו. והבעל שם טוב נסע לדרכו. והנה אשתו ישבה

ונאנחה: "כסף הון רב עזבנו ולא לקחנו. וגם יתר הפרוטות נטל הבעל שם טוב ואותנו עזב לאנחות

אין כל". ויהי בדברה בא ערל לקנות יי"ש ולא היתה בביתם אף צלוחית יי"ש. ויאמר לאשתו: "קחי

מעט מים ותני לחבית של יי"ש. אולי יהיה בו טעם יי"ש". ותעש כן ותתן לערל וישת. ויאמר: "היי"ש

הוא טוב וחזק". ויאמר ליתן לו עוד צלוחית אחת וישת. ותותר עוד ומעט היי"ש היה חזק וישפוך

עוד מים. והמים נהפך ליי"ש. וירבה היי"ש בכלי והוא אסף מעט מעט הון רב מזה.

ואחר כך קנה הקרעטשמע וחידשה ועשה קרעטשמע גדולה. וחבית מהיי"ש לא כלה, והוא הלך

וגדל עד שנעשה עשיר גדול.

ויהי היום נעשה שם אכסניא גדולה. ובאו לשם סוחרים ערלים ויתאכסנו בביתו בחדר מיוחד.

ויקצוף אחד על השני ויהרוג אותו. וינס החוצה ויאמר: "הנה שכבנו שנינו ומצאתי אותו הרוג.

ובטח הרג אותו הבעל בית". הדבר בא לפני השופטים ויצא חייב במשפטו, אחת דתו להמית.

והנה הקראנפרינץ הנ"ל, אחר שארכו כמה שנים מת המלך ומילא הוא מקומו. והנה בדיניהם

מי שחייב הריגה למלכות אינו יוצא להריגה עד שיחתום המלך את דינו. והנה בבוא המשפט

לפני המלך הנ"ל, וראה את שמו ואת שם עירו ממעשה הנ"ל, וזכר את האיש ואת אשר עשה

ואת אשר נגזר עליו. אמר שלא יחתום הפסק דין, עד שיראה אותו בעצמו. ויצו להביאו לפניו. ויהי

בבואו חקר ודרש אם הוא איש הלזה. והנה נודע לו הדבר אשר הוא זה האיש, אשר הציל אותו

מהמות. ויאמר המלך לחכמיו: "הנה זה האיש אשר הציל אותי ממות. ורציתי ליתן לו מאה אלפים

רובל כסף ולא רצה לחתום בזמן היותו עני ומדוכא מחוסר לחם. ועתה, כאשר הוא עשיר, האם

יוכל להיות שהאיש כזה יהרוג נפש חנם? ויאמרו לו חכמיו: "כנים דברי אדונינו המלך". ויצו המלך

לחקור ולדרוש וימצא שהערל השני הרג אותו אחר חקירות ודרישות. ויצו לתלות את הערל על

העץ אשר הכינו לו והכסף שלא רצה ליקח אז נתן לו עתה וגם כמה גיטער ושילחו לביתו לשלום

בכבוד גדול.

זכות הבעל שם יגן עלינו ועל כל ישראל.

תוכן העניינים

סיפורי חסידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה