אור ברסלב
סיפורי חסידים מעשה נורא ששמעתי מר' אלעזר צבי

סיפורי חסידים

מעשה נורא ששמעתי מר' אלעזר צבי

מעשה מבעל שם טוב עם תרנגול

תוכן

בימי אדומו"ר רבי ר' בער מגיד מישרים דק"ק מעזריטש זי"ע אירע שישב רינדאר חוכר זקן

בכפר אחד. והיו לו שמונה בנים נשואים. וכל אחד שכר לעצמו קרעטשמי בית מזיגה וישב

שם. וכל בניו היו נגידים. והאב הזקן ישב בכפר שלו ועסק במסחר עם הערלים שנתן להם מעות

קדימה על דבש ועל תבואה. ובתחלת הסתיו גבה מהם המגיע לו. והיה לו בכל שנה למכור כמה

חביות דבש.

ואירע שסוחר אחד נסע עם עגלה טעונה דבש והדרך היה רע מאוד בתחילת הסתיו, רפש וטיט.

ועלה בדעתו להפקיד את הדבש אצל הרינדאר החוכר הזקן עד עת שהדרך יהיה טוב, ויבוא עם

עגלה זוחלת מזחלת ויקח לביתו את הדבש.

וכן עשה. ודיבר עם הזקן והשוה עמו על שכר המאגאזין מחסן, חדרון בכל חודש ונסע לביתו.

אחר כך חלה הרינדאר הזקן. ויהי כראות אשתו הזקנה כי נטה למות ותצו את הערל המשרת

שלה ליסע לרכוב על סוס ולהודיע לכל בניו שיבואו. ויבואו כולם לאחר פטירתו וישבו שמה שבעה

ימי אבלות. ואחר כך חלקו עם העזבון הנמצא תבואה ודבש וכדומה. וכאשר הדרך היה טוב

מתאים לנסיעה במזחלת בא הסוחר אשר הפקד הדבש שלו שמה - ואין. והזמין את האחים

לדין תורה. וטענו: "אמת שחלקנו בינינו עם הדבש. ומי יאמר שהדבש היה שלך? הלא אבינו

בעצמו מכר בכל שנה הרבה דבש". ויצא הפסק מבית דין, שהאחים ישבעו "שבועה שלא פקדנו

אבא" ונשבעו באמת. ואמנם הזקנה אמרה: "ראיתי שדברת עם בעלי ולא ידעתי מה. אחר כך

ראיתי שהערלים נשאו את הדבש להקאמער חדרון שלי. ואני לא אדע אם פקדת שמה את

הדבש או מכרת לבעלי". בקיצור, הסוחר יצא נקי. ויבוא הסוחר בקובלנא לפני המגיד הצדיק ר'

בער מעזריטשער וצעק: "התורה בעצמה הוא גזלן, הבית דין פסקו הדין תורה כמבואר בשלחן

ערוך והאחים נשבעו באמת, והשם יתברך יודע שהדבש היה שלי. ואיך אפשר שהתורה יהיה

גזלן?!" ואמר לו רבי ר' בער שזה בסוד הגילגול. "אתה היית חייב להאחים בגילגול ראשון סך כזה

כפי שוויו של הדבש. וסיבב השם יתברך שתשלם להם. והדין דין אמת והתורה הקדושה אמת".

ור' אלעזר צבי אמר לי ששמע המעשה הלז בין החסידים מסטרעליסק.

תוכן העניינים

סיפורי חסידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה