אור ברסלב
סיפורי חסידים מעשה נורא שסיפר הרב הצדיק ר' מענדיל מקאסיב

סיפורי חסידים

מעשה נורא שסיפר הרב הצדיק ר' מענדיל מקאסיב

לקט מתוך 'סיפורי יעקב' ליעקב סופר

תוכן

מדוד המלך עליו השלום שהזמין לדין עשיר גדול, אשר ביזה נושא מים שהרבה באמירת תהלים.

מעשה שהיה בעיר סמוך מעזיבז ד' מיל, ישב עשיר גדול ותלמיד חכם ורצה לכתוב לו ספר תורה.

וקיבל עליו לכתוב באופן שלא יוכל אחר לעשות כמוהו. וקיבץ כמה עגלים ושחטום. ובשרם חלק

לעניים. והעורות עיבד על קלף לכתיבת הספר תורה.

והביא סופר טוב שהיה חד בדרא יחיד בדורו ונתן לו כמה רובל כסף לשבוע עבור פרנסת ביתו.

ולו נתן מזונותיו על שלחנו. הכתיבה נמשכה כמה שנים. ויהי כאשר נגמר הספר תורה עשה

העשיר הנ"ל סעודה גדולה ודרש בעצמו דרשה גדולה. בין הבאים היה גם וואסערטרעגער נושא

מים מהעיר, אשר תמיד הרבה באמירת תהלים. והוא היה מגין בזה על העיר. ויהי קודם הסעודה

חלקו לכל הנקראים חלות. ולהנ"ל גם כן. וחשב בעצמו הנושא מים הנ"ל שיטול ידיו בחשאי, ושום

אדם לא ירגיש בזה. כי הלא הוא יושב בסוף השולחן. וכן עשה מפני שהיה רעב. וכראות עשיר

הנ"ל שנטל ידיו לפני כל המסובין, רץ אצלו בחרי אף: מדוע נטל ידיו לפני כל הקרואים? וכי מפני

שאומר תהלים הרבה הוא אדם חשוב? וכשמוע הנושא מים את דבריו הנאמרים בכעס, ויעזב את

החלה שלו והלך לביתו.

כל הקרואים נטלו ידיהם ולא הרגישו בזה שהלך הנ"ל. אחר הסעודה הלכו כל אנשים הקרואים

לביתם והעשיר הנ"ל ישב ללמוד שיעורו הקבוע. פתאום בא שליח לא נודע מי הוא וקראו, ועמד

מהספר ויצא לחוץ. ובא רוח סערה ונשאו כמה וכמה פרסאות למדבר, והעמידו שם. ונפל פחד

עליו ולא ידע מפני איזה חטא נענש. ונזכר ואמר: אין זה כי אם מפני שבייש את הוואסערטרעגער

הנ"ל, ו"כל המלבין את פני חבירו ברבים וכו'".

והנה מרחוק ראה בית אשר בתוכו אור גדול. ויאמר בלבו: בודאי גזלנים נמצאים שם. אף על פי

כן. רצה לילך שמה, ולא היה יכול כי איבריו היו כמו נשברים. על כן זאת לאט לאט הלך על ידיו

ורגליו, עד בואו אצל הבית וישב בחוץ. פתאום שמע קול יוצא מהבית: "פנו מקום לדוד מלך

ישראל!" אחר כך יצא קול: "ברוך הבא דוד מלך ישראל!" אחר כך יצא קול: "פנו מקום לר' ישראל

בעל שם טוב!" והנה קול אחר יוצא: "ברוך הבא ר' ישראל בעל שם טוב!" והנה דרוש דרש הבעל

שם טוב מפני מה יושב איש ישראל הזה בחוץ ועל מה הביאו אותו לכאן? ענה דוד המלך, שהוא

הזמין את האיש הזה לדין ור' ישראל בעל שם טוב יהיה המליץ ודיין של ישראל זה. טען דוד

המלך ואמר, אשר הוא ביקש ופעל אצל בורא כל העולמים, אשר כל העוסק בתהלים כאלו עוסק

בנגעים ואהלות. ועתה היה איש אחד הנושא מים שהרבה באמירת תהלים, והאיש הזה ביישו כך

וכך. "על כן רצוני שיצא פסק דין עליו על זה".

והורה הזקן דשם שענשו הוא מיתה בידי שמים בביתו. ענה הבעל שם טוב ואמר: "לא כן,

כי אם כדבריכם לא ידע שום אדם מזה כמה גדולה מעלת אמירת תהלים, וכמה גדול עונש

האיש שמבייש התלמיד חכם שאומר תהלים. על כן דעתי היא כך: שישוב ויחיה ויפייס את

הוואססערטרעגאר הנ"ל. ויעשה למענו לבדו סעודה גדולה, למען יראו וישמעו וייראו".

ויצא שליח בין דין לחוץ וסיפר והציע לפני העשיר הנ"ל שני הפסקים, שיבחר לו אחד מהם. ובחר

לו את הפסק הבעל שם טוב שיפייס את נושא המים הנ"ל. אחר כך שאלו את הבעל שם טוב אם

עשיר זה מכיר את הבעל שם טוב? אמר: "לא". חזרו ודרשו את משפטו: אם הוא יושב סמוך ד'

מיל לבעל שם טוב ואינו מכיר אותו. ויצא עליו פסק ראשון: מיתה בידי שמים. עמד הבעל שם טוב

ואמר כדבריו הראשונים: "אם כן לא ידעו אנשים אם מיתתו היא מפני חטאים האלו. על כן עצתי

שישאלו את פיו: אם מקבל עליו שמהיום והלאה יקבל את פני הבעל שם טוב?" ויצא שליח בית דין

והציע לפניו פסק אחרון שהבעל שם טוב הקדוש הציל אותו ממיתתו. וקיבל עליו את הפסק השני

מהבעל שם טוב.

ונתנו לו כד עם מים ורחץ עצמו וישב לאיתנו. ובא עמוד ענן ונשאו והחזירו לביתו. וסיפר את כל

המאורע.

ויהי בבוקר קרא להוואסערטרעגער ופייסו הרבה. ועשה למענו סעודה גדולה וגם עבור עוד אנשים

שבאו עמו על הסעודה. וסיפר את כל המעשה. אחר שני ימים נטל עגלה ונסע להבעל שם טוב.

כיון שנכנס לבעל שם טוב, והכיר את הבעל שם טוב שראה אותו אתמול שם, נפל לארץ ונתעלף.

ורצה לספר להבעל שם טוב את המעשה. אמר לו הבעל שם טוב: "אני יודע הכל". והעשיר הנ"ל

היה מקורב להבעל שם טוב כל ימיו.

תוכן העניינים

סיפורי חסידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה