מעשה נורא מהבעש''ט הקדוש מתחיית המתים שהחיה בסניטיען
תוכן
מעשה היה בכפר סמוך סניטיען שחלתה אישה אחת עשירה בכפר מחלה מסוכנת. ושלחו עגלה
אחר הבעש"ט לטליסט להביאו לכפר, שיתפלל בעד האישה לרפואה שלימה. ויהי בנסוע הבעש"ט
ובא אל פרשת דרכים. דרך אחד פונה לכפר הנ"ל ודרך אחד לעיר סניטיען. ויעמדו הסוסים ולא
רצו לילך אל דרך מבוא הכפר ויטו לדרך מבוא עירה סניטיען. ויכה אותם הבעל עגלה.
ויאמר הבעש"ט הקדוש לבעל עגלה: "הנח להם וילכו כרצונם".
ויסעו ויבואו עירה סניטיען. ויהי בבואם העירה ויעברו דרך בית אחד ]בבית הזה היתה אכסניה
שלו בעת שישב סמוך סניטיען[, אשר גם שם חלתה אישה אחת מילדת ומחלתה מחלה אנושה,
עד שהיתה גוססת. והאנשים מאנשי הבית בכו מאוד. ויעמוד שם הבעש"ט ויכנס להבית. ומדי
בואו ביתה חשבו האנשים אשר עמדו סביבותיו אשר כבר יצאה נשמתה. ויכסו את פניה כדרך
המתים והדליקו נרות. ויהי בבואו אמר לגלות פניה. ויבט בפניה ויאמר לכבות הנרות.
ויאמר לה: "אני גוזר עליך שתשבי על מטתך".
ותשב.
ואח"כ אמר לה: "אני גוזר עליך שתתוודי ותאמרי ווידוי".
וכן עשתה.
ויאמר: "עתה תהיה לך רפואה".
ויהי בזמן קצר שבה האישה לאיתנה והאריכה האישה שנים הרבה, מאה ועשר שנים. וידעו הכל
שחייתה ע"י ברכת הבעש"ט. וכל ימיה הלכה עם שאר המיילדות לכל אישה יולדת וביתה עומד
עד היום סמוך בלית חבורת תהילים.
ואני בעל המחבר ספורי יעקב אומר שם כמעט בכל שנה תהילים. זכות הבעש"ט יגן עלינו.