ח. קריאת שם לנולד
תוכן
הנה ידוע, כי המנהג הוא אצל הרבה אנשים המאמינים בצדיקים, כאשר אשתו מעוברת הוא
שואל ודורש אצל הרבי שלו איזה שם יקרא להוולד שתלד אשתו. ונזדמן פעם אחת שעמדתי לפני
אדמו"ר מסקווירא כאשר בא לפניו שאלה כזאת. והיה משיב להשואל: "אם תלד אשתך בן זכר -
תקרא שמו כך וכך, ואם נקבה תלד - תקרא שמה כך וכך". ופעמים אחדים נזדמן ששמעתי מפי
קדשו שלא אמר להשואל רק שם אחד. לדוגמא שם לזכר, ואם היה השואל בר דעת לא שאל עוד
מאומה לאדמו"ר, והיה מאמין שתלד אשתו בן זכר. אמנם, אם היה השואל שואל שלא מדעת
ושאל לאדמו"ר: "ומה יהיה אם תלד אשתי נקבה?" אז אמר לו אדמו"ר שם לנקבה גם כן. כן
נזדמן לי פעמים אחדות.
ופעם אחת דברתי מענין זה עם איש אחד שהיה נוסע לאדמו"ר הנ"ל. וסיפר לי אותו האיש, כי
פעם אחת היה אצל אדמו"ר בעת שהיתה אשתו מעוברת. ושאל לאדמו"ר איזה שם יקרא להוולד
שתלד אשתו. ואמר לו שם של זכר. ושאל הוא עוד לאדמו"ר: ומה יהיה אם תלד נקבה? איזה
שם אקרא לה?" ואמר לו אדמו"ר שם של נקבה. ואמר האיש הנ"ל לאדמו"ר כי אמו קוראים אותה
בשם זה שאמר אדמו"ר, והיא בחיים חיותה, על כן אינו יכול לקרוא לבתו בשם זה כמובן. אמר לו
אדמו"ר: "אם כן בהכרח שתלד אשתך בן זכר". ויסע האיש הנ"ל לביתו ואשתו ילדה בן זכר, כאשר
אמר אדמו"ר. ואחר כך עבור תשעה שנים שעמדה אשתו מלדת. ואחר התשעה שנים ילדה בת.
ותיכף כשנולדה בתו מתה אמו רח"ל קראו שם כשם אמו, כאשר אמר אדמו"ר מקודם.