המוכסן ומלאך המוות
גם בא מוכסן אחד שנתרועע מזלו מאוד והבעש"ט ראה שמלאך המוות רוקד אחריו ואמר לו
דברים כבושים שישוב בתשובה, ומה לך לילך אחר קנייני עולם הזה, מוטב לעשות תשובה
ולתקן דרכיו.
וחשדו שהבעש"ט רוצה מעות, ורצה ליתן לו מעות, ולא קיבל ממנו. וכשיצא אמר הבעש"ט הוי
שוטה, שהיום או מחר ימות, ודואג בשביל מזלו. וגיסו הרב מוהר"ר גרשון גער בו, ואמר למה
הוציא מפיו דברים לא טוב על בר ישראל. והשיב לו, מה אעשה לכם שאתם סומים ולא ראיתם
שמלאך המוות הולך אחריו.
ונסע לביתו, ובעת הזאת היה גיסו של הבעש"ט מ' יעקב אלמן מאשתו, ונסע לישא אישה דרך
המוכסן הנ"ל, כי דרך אחד להם. וכשבאו למלון לן בכפר אחד סמוך לכפר המוכסן, ועשה המוכסן
הנ"ל סעודה הגונה בשבילו, והרב מ' יעקב לא רצה לאכול בשר, ונתנו מאכל של חלב בסוף
השולחן. והתלוצץ בו המוכסן. ואח"כ הלכו לישן, ובלילה התעורר המוכסן בכאב ראש גדול
ובצעקה גדולה, וביקש שיאמרו עמו וידוי, ולא היה שם שום אדם שיאמר עמו הוידוי. ואמר עמו
הרב רבי יעקב וידוי, וענה אחריו הוידוי בניגון, ותמה ר' יעקב על זה.
ואח"כ הלכה אשתו ממנו, כי אמרה אולי ישן הוא מעט, ונוח לו. ובזמן מועט השגיחה עליו והוא
מת. וחזר ר' יעקב הנ"ל לביתו להודיע כי באמת סומים אנחנו.
~ ברית מילה
ומשם אדמו"ר נבג"מ שמענו, שמוהר"מ מטשארנאביל היה סנדק, והרב מ' אברהם ז"ל היה
מוהל. וכאשר אמר ברכת המילה ביראה גדולה, נפל הסכין מידו מפני פחד ורעדה מגדולתו ית'.
ואחרי זה שאל הרב מוהר"מ אותו על היראה הגדולה מה טיבה, והשיב: בעיני יפלא האיך אפשר
לשאול שאלה כזו.