אור ברסלב
סיפורי חסידים המגיד מוקז'ניץ מגרש דיבוק

סיפורי חסידים

המגיד מוקז'ניץ מגרש דיבוק

ר' זושא משחרר ציפורים מכלוב

תוכן

עוד שמעתי מהרב ר' דוד הנ"ל, שפעם היה בקאזעניץ וראה דבר פלא שבכל בוקר אחר התפילה

לומד הרב הקדוש, הגאון ר' ישראל, משנה משניות. ובחור אחד אומר קדיש אחרי הלימוד. והיה

זה לפלא בעיני, וגם שמעתי אומר להבחור: "למה אתה משחק, כי הרוח יכנוס בך עוד הפעם".

ושאלתי אותם מהו הענין הזה. וסיפרו לי כי הבחור הזה היה חולה גדול שנכנס בו רוח. והיה

להבחור מרוח יסורים קשים ומרים. וריחמו עליו אנשי העיר והוליכו אותו להרב הקדוש הנ"ל.

וכאשר בא הבחור סמוך לפתח הרב, צווח הבחור בקול מר ואמר: "אני איני רוצה בשום אופן

לראות פני הרב המגיד, כי אם אראה את פניו - חיי אינם חיים כלל" ונתחזק הרוח מאוד עד

שכמה וכמה אנשים הוליכו אותו בקושי גדול לבית הרב המגיד וכשבא במחיצת קדשו, פנה

הבחור עורף, ולא רצה בשום אופן להסתכל בפני קדושת הרב ואמר הרב: "אני גוזר עליך שתחזיר

אלי את פניך". וצווח הרוח בקול מר ואמר: "אתה הוא הרב בקאזעניץ, מה אתה רוצה ממני?

אין אני שומע כלל לגזירתך, ידוע תדע כאשר אני הייתי בן י"ג שנה הייתי מופלא בתורה יותר

מפלאתך כעת". ואמר לו הרב: "החזיר את פניך ואם לא אכה אותך במטה אשר בידי". וצווח

הרוח בקולי קולות: "רוצח, מה אתה רוצה להרגני, לא אחזיר פני בשום אופן". והניח הרב את

המטה על הבחור, נפל הבחור לארץ וצווח בקול יללה ואמר: "הרב המגיד הרג אותי". ואמר עוד

הרב: "תחזיר פניך אלי, ואם לא אני אכה אותך שנית". ועמד הבחור והחזיר פניו להרב רק נתן

עיניו למטה, ולא רצה בשום אופן לראות פני הרב. אמר הרב: "אני גוזר עליך שתגביה עיניך

ותסתכל בפני". אמר הבחור: "זהו הדבר שאי אפשר ואף אם תהרוג אותי לא אוכל ראות פניך".

אמר: "אני אכה אותך עוד". ופחד הרוח והגביה את עיניו, והסתכל בעל כרחו בפני קדושתי. ושאל

אותו: "מי אתה?" אמר לו הבחור: "למה זה תשאל לשמי, כי אני איני מדורות הללו". אמר לו:

"מאיזה דור אתה?" ושתק הרוח. אמר לו הרב הקדוש: אני אכה אותך עוד הפעם". והתחיל

הרוח לבכות. אמר: "הלהרגני אתה אומר?" הניח הקדוש המטה על הבחור. וצעק הבחור בקולות

משונות, עד שנפחדו כל העומדים, ואמר: "אגיד מי אני, אני הוא הראשון שזרק האבן על זכריה

הנביא בבית המדרש וגם אותי הרג נבוזרדן ראשון. ומעת חורבן הבית אין לי מנוחה אף רגע

מהמשחיתים ולא זכיתי אף לגיהנם" ושאל אותו הרב הקדוש: "מי נתן לך רשות לכנוס בגוף של

הבחור?" והתחיל לבכות ולהתחנן מכ"ק שלא יגרש אותו מהבחור. ואמר כי בגוף הבחור יש לי

קצת מנוחה מהמשחיתים. אמר לו הרב הקדוש: "זהו דבר שאי אפשר, אני גוזר עליך שתלך מגוף

הבחור, ולא תזיק אותו בשום אבר". והתחיל הרוח לבכות ולקונן עד שבכו כל העומדים שם. אמר

לו הרב הקדוש: "אני אזכה את נשמתך שתבוא לגיהנום, אני אלמוד בכל יום אחר התפילה משנה

משניות עבור נשמתך והבחור יאמר קדיש". ונתרצה הרוח לילך מהבחור בלא שום נזק.

תוכן העניינים

סיפורי חסידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה